במכתב נכתב כי השניים עשו שימוש במידע שהופק מהאזנת סתר לאיש שב"כ המכונה א'. תכליתה של ההאזנה הייתה ביטחון המדינה או מניעת דליפת מידע. במסגרת ההאזנה נתגלה כי זיני נפגש עם אותו איש שב"כ לאחר הודעת המינוי, והמידע הועבר באמצעות היועמ"ש של השב"כ לוועדת גרוניס – הוועדה למינויים בכירים.
בם טוען כי ועדת גרוניס אינה גורם מוסמך לקבל מידע שהושג בהאזנת סתר לצורכי ביטחון, וכי עצם העברת המידע חורגת מהוראות החוק. לדבריו, "ממלא מקום ראש השב"כ והיועץ המשפטי חרגו מסמכותם כאשר ניצלו את הגישה שלהם אל המידע החסוי והשתמשו בו כדי לסכל מינוי של מי שעתיד להיות מפקדם".
בם מדגיש כי שימוש בתוצרי האזנת סתר מותר אך ורק לשם שמירה על ביטחון המדינה או מניעת דליפת מידע, וכי "שימוש בידיעה שנקלטה אגב האזנת סתר לכל תכלית אחרת הנו אסור בתכלית האיסור". במכתב צוין חוק האזנות סתר, הקובע עונש של חמש שנות מאסר למי שמשתמש בידיעה שהושגה בהאזנה ללא סמכות כדין או מוסר אותה לאדם שאינו מוסמך לקבלה.
עוד נטען כי המעשים המתוארים עולים גם כדי עבירה של הפרת אמונים, וכן מהווים עבירה משמעתית לפי חוק שירות המדינה. "ניצול מידע שהגיע לבעל תפקיד בכיר כתוצאה מהאזנת סתר לשם ניסיון סיכול של מינוי מתחרה", נכתב, "מהווה התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה והתנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו". בסיום המכתב דרש עו"ד בם לפתוח בחקירה פלילית נגד ש' ונגד היועץ המשפטי של השב"כ, וכן להשעותם מתפקידם עד לסיום הבדיקה.
התרעות פיקוד העורף