הוא הוסיף: "כעת, עם סיום תפקידי כשר לעניינים אסטרטגיים, אני מבקש להודות לך על ההזדמנות שנתת לי לשרת קרוב לצידך בשלוש השנים האחרונות, ועל האמון שנתת בי לטפל בסוגיות המשמעותיות ביותר איתן מתמודדת מדינת ישראל בשעה גורלית זו. הממשלה בזו תיזכר הן בשל מתקפת השבעה באוקטובר והן בשל ניהול המלחמה בת השנתיים ושבע חזיתות שבאה בעקבותיה".
כשנשאל אם לדעתו הוא לא ימשיך לייעץ לנתניהו - אפילו מאחורי הקלעים, אמר: "לא, אני לא רואה מצב כזה. אני חושב שהקשר ביניהם קרוב מאוד והדוק מאוד, ורון לא שינה את עמדתו האידיאולוגית למען מדינת ישראל וביטחון ישראל ויהדות העולם. אני חושב שהצורך לתרום, גם אם זה מאחורי הקלעים וגם אם במינון יותר נמוך, בהחלט ימשיך".
כאשר נשאל מה הפך את דרמר לאדם כה משפיע בסביבה המורכבת של לשכת ראש הממשלה, הרו ציין שתי תכונות מפתח: "אחת, לרון אף פעם לא היו שאיפות אישיות פוליטיות. הוא לא חיפש להיות ח"כ או שר ולא רוצה להיות ראש ממשלה, מה שרוב הפוליטיקאים בסופו של דבר כן רוצים. הוא הגיע עם מטרה אחת, והמטרה היחידה הזאת הייתה טובת מדינת ישראל. אני חושב שכשעובדים בסביבה כזאת בלי אגו ובלי מטרות אישיות אז היכולת שלך להתברג ולהשפיע הרבה יותר גדולים".
הוא המשיך: "הדבר השני, אני חושב שאין אדם במדינת ישראל שהכיר את המערכת הפוליטית האמריקאית וההבנה התרבותית התקשורתית והאישית בתוך המערכת האמריקאית כמו רון דרמר, וזה היה נכס שבאמת לא ראינו כדוגמתו בזירה הפוליטית בישראל".
לסיום, סיפר הרו בהומור על הקשר האישי והחברות בין השניים: "האמת שהחברות שלנו התחילה לפני כמעט 30 שנה במגרש הפוטבול האמריקאי בירושלים. שנינו ייצגנו את מדינת ישראל כחלק מנבחרת ישראל בפוטבול. לא היינו באותה קבוצה אז - לצערי הוא ניצח. עד היום הוא מזכיר לי את זה".
הרו ציין שדרמר יחסר מאוד בפוליטיקה הישראלית, ואמר "אבל אני מאמין שגם בתקופה הקרובה וגם בעתיד הרחוק אנחנו נראה אותו ממשיך להשפיע בדרך כזו או אחת".