באיגרת ששלח טראמפ להרצוג נכתב: "אדוני הנשיא, זהו כבוד עבורי לכתוב לך ברגע היסטורי זה, שבו יחד הצלחנו להשיג שלום שנחפש במשך לפחות 3,000 שנה. אני מודה לך ולכל אזרחי ישראל על הכנסת האורחים החמה והלבבית, ומתייחס לנושא מרכזי מנאומי בכנסת".
עוד הוסיף טראמפ: "כאשר מדינת ישראל הגדולה והעם היהודי המופלא נעים קדימה מעבר לתקופות הקשות של שלוש השנים האחרונות, אני קורא לך לחון לחלוטין את בנימין נתניהו, שהיה ראש ממשלת מלחמה חזק ומכריע, וכעת מוביל את ישראל לעידן של שלום. הדבר כולל את המשך עבודתי עם מנהיגים מרכזיים במזרח התיכון כדי להוסיף מדינות נוספות להסכמי השלום ההיסטוריים – הסכמי אברהם".
עוד הוסיף: "ראש הממשלה נתניהו עמד איתן למען ישראל מול יריבים עוצמתיים וסיכויים קשים, ותשומת ליבו אינה יכולה להיות מוסחת שלא לצורך. בעוד שאני מכבד לחלוטין את עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית ואת דרישותיה, אני מאמין שהתיק נגד ביבי, שנלחם לצידי במשך זמן רב – כולל נגד יריבתה הגדולה של ישראל, איראן – הוא תיק פוליטי ובלתי מוצדק".
קריאתו של טראמפ מצטרפת לגל פניות פוליטיות שנשמעו בתקופה האחרונה מצד גורמים בקואליציה הקוראים לנשיא להפעיל את סמכותו ולשקול חנינה לנתניהו. מנגד, גורמים באופוזיציה הביעו התנגדות נחרצת ליוזמה וטענו כי היא עלולה לערער את עקרון השוויון בפני החוק ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפט.
על פי החוק, סמכות החנינה נתונה לנשיא המדינה, אך מדובר במהלך חריג ביותר, במיוחד כאשר מדובר באיש ציבור שנמצא בעיצומו של הליך משפטי. כדי שחנינה תישקל, על המבקש להגיש בקשה רשמית הכוללת נימוקים, מסמכים ותמיכה משפטית מתאימה. עד כה לא ידוע על בקשה כזו שהוגשה מלשכת ראש הממשלה או על הכוונה לעשות כן.
במערכת הפוליטית מעריכים כי עצם הפנייה של טראמפ עשויה להוסיף ממד בינלאומי לדיון הציבורי סביב מצבו המשפטי של נתניהו, ולבחון מחדש את גבולות מוסד החנינה בישראל. בלשכת הנשיא, לעומת זאת, מבקשים לשדר יציבות וממלכתיות - ולהבהיר כי לא צפוי שינוי בנוהל או במדיניות כלפי הנושא.