הדבר מפתיע במיוחד נוכח תדרוכים קודמים שיצאו מסביבת ראש הממשלה, שלפיהם נתניהו מעוניין בחקיקת בזק, שתאפשר להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית במהלך החודש הקרוב – מהלך שנועד להחזיר את החרדים לשולחן הממשלה, לייצב את הקואליציה ולהגדיל את הסיכוי להעברת התקציב. אלא שבינתיים, הכול תקוע.
"מעולם לא קרה בהיסטוריה של הציבור החרדי שהרבנים חתמו על חוק גיוס. על מסמך רשמי שכתוצאה ממנו יגוייסו צעירים חרדים", הוא מסביר. "גם כשעבר חוק טל, שנחשב להסדר נוח בהרבה, ההנהגה הרבנית נמנעה מלחתום עליו ובכך - מלתמוך בו באופן רשמי. אף אחד לא רוצה להיזכר בדפי ההיסטוריה כמי שחוקק חוק שמגייס בחורי ישיבות. ההבנה הזאת תוקעת את הליך קבלת ההחלטות".
בצמרת החרדית מבינים שהמחלוקות הפנימיות בתוך המגזר אינן הסיבה המרכזית לעיכוב. לדבריו של הגורם, "זה לא מאבקי כוח או אגו, זו רתיעה מהמהות. עצם זה שהציבור החרדי, באמצעות נציגיו, יהיה חתום על מילים כמו 'חוק גיוס' – זו הבעיה. גם רבנים פרגמטיים, שבעבר גילו גישה מתונה, אינם רוצים להיות אלה שעל שמם יירשם החוק הזה - ומקצינים עמדות".
בתקופה האחרונה נעשה ניסיון לעקוף את הבעיה, באמצעות הקמת גוף חדש - “ועד ראשי הישיבות” - שנועד לשמש ככתובת החתימה במקומן של מועצות גדולי וחכמי התורה. לפי אותו גורם חרדי המעורה במתרחש, "קיימת הבנה כי מועצת חכמי התורה או מועצת גדולה התורה - לעולם לא יוציאו מכתב רשמי הקורא להעביר חוק גיוס, ולכן הוועד, שהוא גוף נמוך יותר בדרגתו, עשוי להיות זה שיצהיר כי בנסיבות הנוכחיות יש לאשר את החוק.
“הוועד כולל ראשי ישיבות בכירים, ספרדים ואשכנזים, והוא נולד בדיוק למטרה אחת - לאפשר את אישור החוק מבלי שהנהגת הרבנים תישא באחריות הפוליטית והרוחנית לחתימה עליו”, הוא מסביר.
אלא שמעבר לעניין הסמלי, גם על תוכן החוק עצמו יש סקפטיות עמוקה. הגורם מגדיר את נוסח החוק המוצע כ"חוק פייק" שלא ישנה דבר בשטח. לדבריו, "חוק הגיוס של ביסמוט לא יעמוד ביעדים שלו. כולם יודעים את זה -סביר להניח כי גם ביסמוט בעצמו.
זה חוק שנועד רק לקנות זמן, להרחיק את הבעיה עוד כמה שנים ולהימנע מהכרעה אמיתית. אף אחד לא באמת מתכנן לגייס אלפי חרדים לצבא. נגיע שוב לשלב שבו לא עומדים ביעדים, יוטלו סנקציות, הממשלה תתחלף, והכול יחזור לנקודת ההתחלה". נכון לעכשיו, במערכת הפוליטית מתארים אווירה של קיפאון.
הגורם החרדי מסביר כי קיימות למעשה שתי אפשרויות: להעביר את החוק בכל זאת באמצעות חתימת ועד ראשי הישיבות - או להמשיך לדחות את ההכרעה, דבר שעלול להוביל למשבר פוליטי ואף להקדמת הבחירות. "הכול תקוע", הוא אומר. "אין מכתב, אין החלטה, אין הנחיה. לפני יומיים אמרו שמקדמים את החוק, אתמול כבר חזרו אחורה בכל הכוח".
בלשכת ראש הממשלה שומרים על שתיקה ואינם מספקים כל הסבר רשמי לעיכוב. גם במפלגות החרדיות מעדיפים להימנע מהצהרות, מתוך הבנה שכל אמירה פומבית עלולה להיתפס כהכרעה בנושא הרגיש ביותר בציבור החרדי.
כך או כך, חוק הגיוס - שנועד מלכתחילה להיות המנוף לייצוב הקואליציה - הפך לסמל של תקיעות פוליטית ורתיעה רוחנית. אחרי שנים של ניסיונות הסדרה, גם הפעם נדמה שההכרעה שוב נדחית, בין אם מחשש היסטורי ובין אם משיקולים קואליציוניים.
ובינתיים, הטיוטה מעלה אבק על שולחנו של נתניהו, והמערכת הפוליטית כולה ממתינה לתשובה אחת: האם ראש הממשלה מתכוון סוף-סוף להעביר את חוק הגיוס , או שגם הפעם הכול ייגמר בעוד סיבוב של הבטחות ודחיות, המשימה תעבור לידיה של הממשלה הבאה שתקום אחרי הבחירות לכנסת ה-26.
התרעות פיקוד העורף