טיוטת ההחלטה, שהופצה לחברות במועצת הביטחון של האו"ם והונחלה בנוהל שקט, עברה בימים האחרונים תיקונים מהותיים - ובראשם הכנסה לנוסח האופרטיבי של התייחסות מפורשת לאפשרות יצירת מסלול עתידי להקמת מדינה פלסטינית, לאחר ביצוע רפורמות ברשות הפלסטינית והתקדמות בשיקום הרצועה.
על פי גורמים דיפלומטיים, ישראל פועלת לבלום תיקונים ושינויים נוספים שמתכוונים מגבשי ההצעה לבצע בטיוטה הנוכחית, רגע לפני שתועלה להצבעה במועצת הביטחון.
על פי הגרסה הקודמת של ההצעה, האחריות על עזה לאחר סיום המערכה אמורה הייתה לעבור לרשות הפלסטינית, בכפוף ליישום רפורמה פנימית בהתאם ל"תכנית המקיפה" שצורפה כנספח. אולם הנוסח הקודם לא כלל שום אמירה על מסלול מדיני לפלסטינים או קשר בין הרפורמה לבין סוגיית המדינה.
עם זאת, המסמך אינו כולל לוח זמנים מחייב להקמת מדינה פלסטינית ואינו מציג מסגרת של שלבים או יעדים קבועים מראש. כמו כן, אין בו אזכור לאיחוד בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה, לא כדרישה ולא כאופק מדיני. ההתייחסות היחידה נוגעת לעזה עצמה וליכולת הרשות הפלסטינית לשוב וליטול בה שליטה לאחר הרפורמה.
שינוי מרכזי נוסף בנוסח הוא הרחבת ההגדרה של בסיס הרפורמה ברשות: במקום התבססות בלעדית על התכנית המקיפה שבתוך הנספח, מופיע כעת אזכור לכך שהרפורמה "מפורטת במספר הצעות", בהן תכנית טראמפ והצעה סעודית־צרפתית - אך ללא פרטים מחייבים מתוך אותן יוזמות וללא אימוץ ישיר של מרכיביהן.
הגרסה המתוקנת מבהירה גם כי כלל הצעדים ייושמו "בהתאם לעקרונות המשפט הבין-לאומי", וממקדת את מנגנון ההפעלה של ההחלטה תחת גוף המעבר הבין-לאומי ("מועצת השלום"), שיוביל את התהליך עד להשלמת הרפורמה ברשות.
גורמים דיפלומטיים המעורים בגיבוש הנוסח טוענים כי הכנסת ההתייחסות למסלול עתידי למדינה פלסטינית נועדה לייצר בסיס רחב יותר לתמיכה בהחלטה בתוך מועצת הביטחון ובזירה הבין־לאומית. לדבריהם, מדובר בניסיון לייצר איזון בין צעדים מעשיים לשיקום הרצועה לבין הצגת אופק מדיני.
במערכת הדיפלומטית בניו-יורק מעריכים כי השינויים העמוקים הללו צפויים להפוך את הדיון במועצה לרגיש במיוחד. ישראל, מצדה, תידרש להכריע כיצד להתמודד עם נוסח שמזכיר לראשונה במסמך אופרטיבי של מועצת הביטחון את האפשרות למסלול עתידי למדינה פלסטינית - גם אם אינו כולל התחייבות פורמלית.
הצעת ההחלטה צפויה להיות מובאת להצבעה מחר (שישי) או ביום שני הקרוב.
התרעות פיקוד העורף