המשמעויות של פסק הדין
השופטים קבעו: לשר סמכות למנות מפקח
אבל אז הסבירה כי המקרה הנוכחי הוא נדיר וחריג ביותר: "הנסיבות הנדירות והחריגות ביותר שעולות כדי הכרח להעביר את סמכויות הפיקוח של היועמש"ית לגורם אחר ועשויות להצדיק חריגה מן הכלל שלפיו העברת הסמכות צריכה להיות דווקא לגורם בכיר בייעוץ המשפטי לממשלה או בפרקליטות המדינה, מדובר בפרשה רגישה וחמורה ביותר".
היא הסבירה שלגורמים בכירים בייעוץ ובפרקליטות המדינה יש "מעורבות קודמת באירועים הנחקרים", וציינה כי התקיימה ישיבה ב15.1 בראשות היועמש"ית שמשתתפיה מנועים לפקח על החקירה. היא הסבירה מדוע, ייתכן שאנשים שהיו בה ימסרו עדות ולכן "אדם שיצטרך לתת עדות גם אם אינו חשוד בדבר אינו יכול להיות חשוף למכלול חומרי החקירה ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהולה או ללוות אותה". לכן פסקו לשר סמכות לקבוע מחליף.
גם השר לוין טעה כמובן שבחר במועמד אשר קולה שמבחינה חוקית לא יכול לכהן בשל תפקידו. "חוק נציב התלונות הציבור אינו מאפשר לנציב לקבל על עצמו את התפקיד, ולפיכך יש להורות על ביטול החלטת השר", כתבה השופטת וילנר.
הקריטריונים למינוי המועמד הבא
השופט שטיין הוסיף שעובד מדינה שהכשרתו לא נופלת מפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה. הוא גם אומר שלדעתו שופטים בדימוס או עליון זה רעיון טוב. אלא ששופט בדימוס אינו עוד עובד מדינה ולכן ייתכן שלדבר נדרשת הסכמות הצדדים.
מה הלאה?
כעת לוין יבחר מועמד חדש. אם הדבר יעשה ללא הסכמות עם הפרקליטות, ייתכנו שוב עתירות לבג"צ נגד המינוי ולמעשה בג"צ יצטרך לאשר אותו. הסאגה הזו עלולה ליצור עיכובים משמעותיים בקידום החקירה של הטיוח של הפצ"רית והשופטים הזהירו כבר שעל החקירה להתקדם במהירות בשל האינטרס הציבורי, כך שמי שייפגע בעיקר כאן הוא הציבור שמשתוקק לדעת את האמת.