הדיונים על הנוסח נמשכו בשבועות האחרונים מול ארצות הברית, ישראל ומצרים, ובמרכזם ניסיון לייצר מסגרת ביטחונית ומנהלית לתקופת הביניים ברצועה. ההצעה הנוכחית, המורכבת מעשרה סעיפים, מנוסחת בהתאם לקווי האסטרטגיה האמריקאית ומבוססת במידה רבה על תוכנית 20 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ - על כך ארה"ב התעקשה במהלך העבודה על נוסח ההחלטה.
במוקד ההצעה סעיף ביטחוני משמעותי המתאר לראשונה מתווה מפורט לפירוק חמאס מנשקו. על פי הנוסח, כוחות פלסטיניים מתואמים עם ישראל ומצרים, בשילוב כוח ייצוב בינלאומי (ISF), יידרשו לטפל בפירוז מלא של הרצועה, להשמיד תשתיות טרור ולמנוע את שיקומן. הכוח הבינלאומי יפעל לצד משטרה פלסטינית שאומנה מחדש.
על פי הצעת ההחלטה, תוקם ברצועה מנהלת מעבר בפיקוח הליגה הערבית, שתתבסס על ועדה טכנית-מקצועית פלסטינית בלתי-תלויה מבחינה פוליטית שתורכב מעזתים ותהיה אחראית לתפעול המערכות האזרחיות בתקופת הביניים.
לצד ההיבטים הביטחוניים, ההצעה קוראת לגיוס תמיכה בינלאומית נרחבת לשיקום הרצועה - אך קובעת במפורש כי אונר"א לא תהיה חלק מהמנגנון החדש. על פי הנוסח, כל ארגון שעובדיו זוהו כמי ששיתפו פעולה עם גורמי טרור - יוחרג מהתהליך.
על רקע הגיבוש המואץ, ישראל ניהלה מאבק דיפלומטי אינטנסיבי מאחורי הקלעים כדי למנוע שההחלטה תוגש תחת סעיף 7 של אמנת האו״ם - סעיף שמקנה למועצת הביטחון סמכות לכפות צעדים מחייבים במישור הצבאי והבינלאומי. לפי גורמים בירושלים, הדרישה הוצגה שוב ושוב בפני האמריקנים - ובסופו של דבר היעד הושג. ההצעה המונחת בפני חברי המועצה איננה תחת סעיף 7 - ולכן איננה החלטה מחייבת.
ההצבעה מחר צפויה להשפיע באופן ישיר על מתווה הניהול האזרחי והביטחוני ברצועה בחודשים ובשנים הקרובות. אם תאושר, היא תפתח פתח לגיבוש מנגנוני ייצוב בינלאומיים, להגברת המעורבות האזורית - ובעיקר לניסיון להתחיל לשרטט מציאות חדשה בעזה ביום שאחרי המלחמה.
התרעות פיקוד העורף