ברקע ניצב מרוץ הסמכויות המתמשך בין הערכאות: לפי הדין בישראל, גם בתי הדין הרבניים וגם בתי המשפט לענייני משפחה רשאים לדון בתביעות הנלוות להליכי גירושים, והגוף שיקבל את התיק יהיה בדרך כלל זה שאליו פנה אחד מבני הזוג ראשון. אלא שבשנים האחרונות צמצם בית המשפט העליון את יכולתם של בתי הדין לדון במזונות ילדים.
ב-2019 קבע העליון כי כאשר אין הסכמה בין ההורים לגבי הערכאה המוסמכת, ואף אם ההורה שפנה ראשון בחר בבית הדין הרבני, סמכות הדיון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה התבססה על הלכת שרגאי משנת 1969, שקבעה כי בתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון במזונות קטינים כחלק מתביעת גירושים.
השופטת רונן כתבה כי: "מערכת בתי הדין אינה אמורה (בהיעדר הסכמה בין בני הזוג) להכריע בסכסוכים בין בני זוג שאינם חלק אינטגרלי מסכסוך הגירושים שלגביו יש להם סמכות ייחודית. סכסוכים אלה הם בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר חזקה עליו שיפסוק בהם לפי הדין, ולא תוך העדפה מובנית לזכויותיהן של הנשים או לאלה של הגברים".
היא הצביעה על "החשש מהחרפת מרוץ הסמכויות" ועל "החשש לסחטנות גט ולפגיעה בילדים בעקבות כך", לנוכח האפשרות שהרחבת סמכות בתי הדין הרבניים תגביר את יכולת הגברים להפעיל לחץ על נשים המבקשות לסיים את הנישואים, באופן שעלול לבוא על חשבון טובת הקטינים.
במישור המעשי, המשמעות היא שכאשר אחד מבני הזוג יפתח ראשון תיק גירושים בבית הדין הרבני ויכלול בו את סוגיית מזונות הילדים, הדיון בנושא יישאר בסמכות בית הדין - גם אם ההורה השני היה מעדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
ההורה האחר לא יוכל עוד לבקש להעביר את שאלת המזונות לערכאה האזרחית. כך מתעצם יתרונו של מי שממהר ראשון לבית הדין הרבני ומכריע למעשה, לבדו, איזו מערכת משפטית תטפל בענייני המזונות של ילדיו. בקהילת המשפט מתרבות האזהרות מפני השלכותיו הרחבות של החוק.
"דוגמה מובהקת לכך הייתה, כאשר בפסק דינו מיום 16/07/2025 סירב בית הדין הרבני האזורי לאשר הסכם גירושין בו הסכימו הצדדים כי לא יוטל חיוב במזונות על האב בנימוק כי הדבר סותר את דין תורה. האמור מלמד על המצב הבלתי סביר המאפיין את מדינת ישראל, לפיה שתי ערכאות משפטיות מוסמכות לדון באותם הנושאים: האחת לפי הדין האזרחי והאחרת לפי דין תורה".
"מעבר לחוסר הוודאות וחוסר האחידות בפסיקת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, בעקבות החוק, חוסר הוודאות אף יגדל, שכן בית הדין מאותת כי אינו קשור לפסיקות בג"צ גם באשר לאופן החיוב במזונות הילדים והוא פוסק עפ"י דין תורה. מעבר לכך שהחוק ייתן לגיטימציה לשים ללעג את בג"צ ופסיקותיו, הוא יפגע במתדיינים ויעצים את מירוץ הסמכויות, אשר הגיעה העת לשים לו קץ".
עו"ד בדיני משפחה תוקפים: "החוק המסמיך את ביה"ד הרבני לדון במזונות ילדים יגביר את מרוץ הסמכויות בין שתי המערכות"
עו"ד דליהו סבור שמדובר בחוק בעייתי שיסלים את הליכי הגירושין, יגביר את תופעת "מרוץ הסמכויות" בין הצדדים ויגרום להתמשכות ההליכים כתוצאה מכך: "החוק יעצים את מרוץ הסמכויות כי עכשיו לא רק בענייני רכוש אלא גם בנושא זה יהיה תמריץ לבני זוג לנקוט טקטיקות שונות ויסבכו את הליך הגירושין עוד יותר. זה יוסיף עוד משפטיזציה שכבר קיימת. השינוי בסמכויות בית הדין יהפוך את הזכות העצמאית למזונות ילדים לכלי ניגוח במאבק בין ההורים ולאמצעי לחץ לקבלת גט. שימוש במזונות כ'קלף מיקוח' במו"מ לגירושין ידחק לשוליים את טובת הילדים".
עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה אומר: "תיקון החוק נועד לחפות על הפער שנוצר בפסיקת השנים האחרונות ביחס לסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון ולפסוק בענייני מזונות ילדים. כמו לכל דבר בחיים, יש לכך יתרונות וחסרונות אולם היה ראוי - כדי שהיתרונות יגברו על החסרונות - להעביר במקביל תיקוני חקיקה שייצרו אחידות בפסיקת מזונות ילדים, שאם לא כן עלול התיקון לייצר יותר נזק מתועלת ואף להעצים את מירוץ הסמכויות שצומצם במידת מה בשנים האחרונות".
התרעות פיקוד העורף