זמן קצר לאחר אישור ההצהרה במועצת הביטחון, היה זה היומון הקטרי "אל-שרק" שפרסם את עמדת חמאס. בארגון הטרור טענו כי ההחלטה "אינה עומדת בדרישות ובזכויות המינימליות" של העם הפלסטיני, במיוחד ברצועת עזה "המתמודדת עם תנאים קטסטרופליים מאז תחילת התוקפנות". לטענת חמאס, מנגנון הפיקוח הבינלאומי המוצע לעזה מהווה "מנגנון נאמנות" חיצוני, שמבקש להשיג את יעדי ישראל "שנכשלו באמצעות מלחמת השמדה אכזרית".
בהצהרת חמאס נטען עוד כי התכנית שואפת להפריד את רצועת עזה משאר השטחים הפלסטיניים ולכפות "מציאות חדשה המשרתת רק את הכיבוש". ארגון הטרור הזהיר כי הטלת משימות של פירוק ההתנגדות מנשקה על כוח בינלאומי בתוך הרצועה תשלול ממנו כל נייטרליות ותהפוך אותו לצד בסכסוך - "לצד הכיבוש", כלשונם.
המסרים האלה משודרים מקטר - מדינה שהייתה בין הראשונות במזרח התיכון שהודו בפומבי לטראמפ לאחר העברת ההחלטה, וציינה זאת גם בתגובות רשמיות ובתקשורת. כך, במקביל לקרבה המדינית לוושינגטון ולניסיון להצטייר כשותפה למהלך, קטר מאפשרת לכלי התקשורת המזוהים עמה להוביל קו תקיף נגד מרכיבי התכנית בעזה.
שילוב המהלכים - תקשורת לוחמנית לטובת חמאס מצד אחד, וסיוע הומניטרי מתוקשר מהצד השני - מסייע לקטר לבצר את מעמדה כמתווכת שמדברת בו-זמנית עם חמאס ועם טראמפ, ונשארת במרכז הזירה בעיצוב "עזה של היום שאחרי".