בפתח דבריו התייחס יערי להשפעה על היחסים בין סעודיה, ארה''ב וישראל ואמר: "חשבתי שהנה הסינים חוטפים סטירת לחי מצלצלת, מכיוון שהרומן ש-MBS ניהל ככה באופן מאוד זהיר, כמו שקיפודים מנהלים רומן עם הסינים, הוא יסוג עכשיו לאחור, הדבר השני, חשבתי עלינו, שהנה עכשיו, MBS את אותם דברים שהוא היה אמור לקבל בסיבוב שיחות הקודם, בכהונה הראשונה של טראמפ שהיה אמור לקבל בזכות הסדר שלום נורמליזציה איתנו, הוא עכשיו מקבל על הנייר כטיוטה מהאמריקאים בלי לעשות את המהלך מול ישראל, תוך כדי שהוא מעלה את התביעות שלו והוא עכשיו דורש את מה שלא דרש בעבר, נתיב ברור למדינה פלסטינית, פוסט רפורמות, שזה מונח פתוח להרבה מאוד פרושים".
כאשר נשאל על ההשלכות כלפי האיראנים, אמר: "מבחינת האיראנים, הם בהסכמת הסעודים מקיימים העמדת פנים של יחסים קורקטים נורמליים כמעט ידידותיים, נפגשים, שרי החוץ מדברים בטלפון וכו', אבל האמת היא אחרת כמובן, אין מי שצהל כמו הסעודים למראה התצוגה שחיל האוויר נתן ביוני בשמי טהרן, האיראנים מבינים שהסעודים אחרי כל הקרקורים בעבר, מבינים שהם צריכים להשליך את יהבם על ארה''ב, אם תרצה לשלם על זה בסכומי עתק, אבל המשענת שלהם היא ארה''ב, לא סין ולא שום קונסטלציה אזורית, זה אומר גם ישראל פחות חשובה מבחינתם, כשהם אמורים לגבש גם זכות להשאיר אורניום, גם סוג של הסכם הגנה עם ארה''ב, גם הכרה כבת ברית בכירה שאיננה חברת נאט''ו, ומה זה עולה להם? טריליון דולר כהבטחה".
על האפשרות של הרחבת הסכמי אברהם עם מדינות נוספות, אמר: "אני מניח שטראמפ דיבר איתו על הצורך להרחיב את הסכמי אברהם, לכולם ברור שברגע שסעודיה תיכנס יהיו עוד מדינות שיכנסו. אני חזרתי מפגישה עם הצמרת האינדונזית וזה מה ששמעתי. שמעתי מהם שכן, הם התקדמו לעבר נורמליזציה עם ישראל, צעד צעד ולא בזינוק פרוע, והדבר השני הם אמרו 'נכון, הנשיא אמר שאינדונזיה תתרום 20 אלף חיילים לכוח העיצוב הבין לאומי בעזה, אבל החיילים יעסקו רק בנושאי רפואה ובעבודות שיקום, הם לא ילחמו בחמאס. אגב, אני לא יודע על מדינה אחת שמוכנה לשלוח חיילים לעזה להתמודד עם חמאס במקום צה''ל, לא מכיר מדינה כזאת. אני מכיר מדינות שנסוגות, כמו איחוד האמירויות, הלכו אחורה, והסעודים שרמזו שהם עשויים לשלוח גדוד כבר לא מדברים על זה".
בנושא הסוגיה הפלסטינית והשפעת בן סלמאן עליה, אמר: "יש יותר מידי פרשנויות כי יש שעות ארוכות של אולפנים, זה גורם לכל מיני שיבושים. את מוחמד בן סלמאן לא מעניינת הסוגייה הפלסטינית. הוא צריך איזה כיסוי שהיה יותר דק במחזור הקודם של השיחות, אבל אין לו שום אמון באבו-מאזן, גם לא למלך ירדן. הכל בשביל דעת הקהל הערבית, של הצעירים בסעודיה שנרעש לנוכח המראות בעזה. אבל עניין אמיתי בזה אין לו. הוא לחץ על אבו-מאזן שהסכים, למנות סגן, הוא מינה את חוסיין השייח לסגנו אבל לא העביר לו סמכויות, אלא העביר את הסמכויות לבן שלו. לבן סלמאן אין לו כוח להיכנס לפוליטיקה הפנימית, הוא לא שם".
התרעות פיקוד העורף