לדברי סטרוק, מכלול הנתונים מוביל למסקנה ברורה: "מנגנוני הרשות הפלסטינית מסכנים את ביטחון ישראל הרבה יותר מכפי שהם תורמים לביטחון". במכתבה היא מדגישה כי אין עוד אפשרות להתייחס למנגנוני הביטחון של הרשות כאל גורם מרסן בלבד, וכי נדרש עדכון נרחב לדירקטיבה המדינית-ביטחונית כלפיהם.
הסיכול שאירע בסוף השבוע עבר בשלום מבצעי, אך הוא עורר הד ציבורי וביטחוני רחב. ארבעת המחבלים - כולם, כאמור, קצינים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, פעלו על פי החשד כחוליה מאורגנת שתכננה פיגועים נגד ישראלים. מעורבות של אנשי מנגנוני ביטחון פלסטיניים בפעילות טרור אינה תקדימית, אך האירוע האחרון חידד מחדש את השאלה עד כמה ניתן להמשיך להסתמך על תיאום ביטחוני עם גורמים שלחלקם גישה לנשק מתקדם, אימונים סדירים ויכולת לנוע בחופשיות בשטח.
בחודשים האחרונים גובר השיח בתוך מערכת הביטחון והקבינט לגבי היציבות של מנגנוני הרשות הפלסטינית, רמת השליטה שלהם בשטח והפוטנציאל ל״זליגה״ של כוח אדם מיומן לארגוני טרור.
לצד מי שרואים בשיתוף הפעולה הביטחוני מרכיב חיוני ליציבות בשטח, ישנם גורמים - בהם סטרוק - הסבורים כי המציאות משתנה וכי נדרש עדכון יסודי של המדיניות.
בהקשר זה מזכירה סטרוק כי בקבינט הובטח לא אחת לקיים דיון רשמי בסוגיה - אך הדיון נדחה שוב ושוב. כעת, על רקע ההתפתחויות האחרונות, היא מבקשת לכנס אותו ללא דיחוי.
במכתב מוסיפה סטרוק כי "משהתברר שוב שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים עלולים להפוך לגורם עוין, יש לקיים דיון מקצועי ומדיני כולל על היחסים מול הרשות הפלסטינית".
לדבריה, יש לבחון מחדש את הנחת העבודה שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים מהווים גורם מרסן ולשקול את כללי ההתנהלות מולם, לרבות היקף שיתוף הפעולה והמשימות המועברות אליהם.
השרה סטרוק חתמה את מכתבה בדרישה מפורשת לנתניהו, לשר הביטחון ולראש המל״ל לכנס בקרוב את הדיון שהובטח: "אבקש לכנס בהקדם את הדיון שהובטח כבר מספר פעמים, כדי לדון בעדכון הדירקטיבה המדינית והביטחונית כלפי הרשות הפלסטינית וכלפי מנגנוני ה'ביטחון' שלה".
העתק מהמכתב הועבר לכלל חברי הקבינט המדיני-ביטחוני.