על פי ההחלטה שאושרה, יריב לוין יעמוד בראש משרד העבודה, המשרד לשירותי דת והמשרד לענייני ירושלים ומורשת ישראל. הממשלה ציינה כי מינויו נדרש “כדי להשיב רציפות שלטונית ולעצור את השיתוק שנוצר”, לאחר חודשים שבהם המשרדים נוהלו ללא שר, על-ידי מנכ״לים ודרגים מקצועיים בלבד.
עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה התריעה בפני השרים כי ריכוז ארבעה תפקידים בידיו של לוין - שלושת התיקים החדשים בנוסף לתפקידו הקיים - יוצר קושי משפטי מהותי. לדבריה, העומס המינהלי הנלווה לניהול כמה משרדים כבדי משקל “עלול לפגוע ביעילות המשילות וביכולת לתת מענה לצורכי הציבור”.
בדיון עצמו ביקש לוין להבהיר לפרוטוקול: “אני מקבל על עצמי לשמש כשר קבוע במשרדים הללו רק עד 31 בדצמבר - ולא מעבר לכך".
הסמכויות שהועברו כוללות נושאים בעלי השפעה רחבה על המשק והחברה, ובהם היתרי העסקה לעובדים זרים בענפי הסיעוד, הבריאות, החקלאות והתעשייה, יישום מכסות עובדים זרים שהוגדרו בהחלטות ממשלה קודמות, ואישורים שונים לפי חוקי ההסדרים.
לפי דברי ההסבר, ללא גורם מוסמך אי-אפשר לפרסם מכסות חדשות, לאשר בקשות או להאריך היתרים קיימים - מצב שהיה עלול לפגוע באלפי מטופלים, חקלאים ובעלי עסקים.
האמירה משקפת את ההערכה בלשכת ראש הממשלה כי פתרון למשבר חוק הגיוס נמצא בהישג יד, ובחזרה לשולחן הממשלה של השרים מש״ס ויהדות התורה תתייתר גם ההחזקה הזמנית של התיקים בידי לוין.
אף שהממשלה ייצבה זמנית את עבודת המשרדים, ההחלטות אינן פותרות את מקור המשבר: המחלוקת העמוקה סביב חוק הגיוס. לוין אמנם נכנס רשמית לשלושת התפקידים, ונתניהו קיבל את סמכויות הפנים, אך ללא הסכמה רחבה בקואליציה על נוסח החוק - התיקונים המנהלתיים נשארים פתרון זמני.
שתי ההחלטות שאושרו היום - המינוי המשולש והעברת סמכויות הפנים - ייכנסו לתוקף מלא לאחר אישור הכנסת, כמתחייב מחוק-יסוד: הממשלה.
התרעות פיקוד העורף