כ"ץ הציג בפני חברי הוועדה סקירה ביטחונית מקיפה והתייחס לאירועים האלימים ביהודה ושומרון, בגזרות רצועת עזה, לבנון, סוריה ואיו"ש, כוללתהליכי בניין הכוח, תקציב הביטחון לשנת 2026 ותוכנית ארוכת טווח להצטיידות ולהתחמשות מול מפת האיומים העתידיים.
לפי גורמים שנכחו בדיון, כ"ץ הבהיר כי אין הגדרה של ההתפרעויות הללו כטרור ביטחוני ושמדובר ב"הפרעה לסדר הציבורי". הוא הדגיש כי יש להבחין בין סיכון ביטחוני לבין סיכון ציבורי, וכי מדיניותו לגבי מעצרים מנהליים נשענת על ההבחנה הזו. גם אם תובא לפניו בקשה למעצר מנהלי של תושב ערבי בגין הפרת סדר ציבורית, אך ללא איום ביטחוני - הוא לא יחתום עליה.
הדיון מגיע חודשים לאחר ששר הביטחון שינה את מדיניות המדינה כלפי מעצרים מנהליים נגד מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון. בסוף 2024 הודיע על הפסקת השימוש בצווים אלו, ובתחילת 2025 חתם על ביטול הצווים המנהליים הקיימים ושחרור המיידי של מספר מתיישבים.
המהלך עורר ביקורת במערכת הביטחון והמשפט, שהזהירו מפגיעה ביכולת להתמודד עם קיצונים אלימים, בעוד גורמים בימין ובקרב ההתיישבות בירכו על הצעד כ"תיקון עוול היסטורי".
במהלך הדיון התייחס כ"ץ גם לחוק הגיוס, והביע ביטחון ביכולת לגייס אלפי חרדים באמצעות חוק מוסכם, וכן לדון בגמלאות אנשי הקבע, שהם "השלד המרכזי של צה"ל".
לגבי המחלוקות עם הרמטכ"ל על סבב המינויים, אמר כ"ץ כי לעיתים קיימים חילוקי דעות עקרוניות בלבד, והדגיש שהוא שואף לבודד את צה"ל מהוויכוחים הפוליטיים ולמצות את התחקירים לפני קבלת ההחלטות.
התרעות פיקוד העורף