בתגובה מציינת היועצת כי שילובם של מנגנוני וטו פוליטיים, שינוי הרכב הוועדה, והסדרים נוספים שנקבעו בתיקון, יובילו לכך ששופטים יחששו כי הכרעות מקצועיות ייתפסו כעמדה פוליטית ועלולות להשפיע על קידומם. היא מזהירה שהדבר יפגע באי התלות השיפוטית ובאמון הציבור, ויטשטש את הגבול בין הכרעה מקצועית לבין מאבק פוליטי. לשיטת היועצת, "הפיכת הליך בחירת השופטים להליך של הסכמות פוליטיות, ודחיקת גורמי המקצוע והשיקולים המקצועיים מהליך הבחירה, אינה מתיישבת עם מהותו של בית המשפט העליון בישראל".
עוד טוענת היועצת כי הפגיעה אינה מסתכמת במישור מוסדי בלבד, אלא משליכה ישירות על יכולתו של בית המשפט להגן על זכויות האדם ולפקח על השלטון. לדבריה, "רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח שלטוני… אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד". היא מדגישה כי העברת מוקד ההכרעה לשיקולים פוליטיים מפקיעה את יכולתו של בית המשפט לשמש בלם אפקטיבי.
היועצת מתייחסת גם למנגנון "שובר השיתוק", וטוענת שהוא מעודד שיתוק מכוון של הוועדה, ומוביל בפועל לכך שכל צד פוליטי יבחר שופטים באמצעות כוחו, ללא מעורבות מקצועית. לשיטתה מדובר במנגנון שמגביר את הפוליטיזציה ופוגע ביכולת הוועדה לתפקד באופן תקין.
היועמ"שית מדגישה כי לעמדתה "בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסקי הדין בבג"ץ... התיקון לחוק היסוד סותר באופן חזיתי את מאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית: עצמאות הרשות השופטת ועקרון הפרדת הרשויות, עקרון שלטון החוק וגרעין זכויות אדם".
טענת היועצת היא כי התיקון לחוק יסוד השפיטה "מהווה מקרה קצה "המזעזע" את אבני הבניין הדמוקרטיות עליהן מושתת אופייה הדמוקרטי של המדינה, וחקיקתו מגיעה לכדי חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת, המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הנכבד והכרזה על בטלותו".
התרעות פיקוד העורף