לפי סקופר, הנרטיב הדומיננטי ברשתות היה התנגדות לבקשת החנינה, שעמד על כ־60% מהשיח. רבים מהגולשים הטילו ספק בלגיטימיות של המהלך ללא הודאה או לקיחת אחריות. אחד הגולשים כתב: "לא ייתכן לתת חנינה בלי לקיחת אחריות. זה שוב משנה את הכללים תוך כדי תנועה". גולש אחר ציין: "אם אין הרשעה ואין הודאה - מה הבסיס לחנינה? זה עוקף את ההליך המשפטי כולו". בחלק מהתגובות עלו גם טענות הנוגעות לסמכות הנשיא. "הנשיא לא אמור לתת חנינה למי שטרם הורשע," נכתב באחת מהן - עמדה שחזרה במספר גרסאות לאורך היום.
על פי נתוני סקופר, כ־20% מהשיח הביע תמיכה במהלך. בעמדות הללו הודגש כי הצעד עשוי להפחית מתחים ציבוריים ולאפשר למערכת הפוליטית להתייצב. "המדינה צריכה להמשיך הלאה - החנינה תחזיר יציבות", כתב אחד הגולשים. אחר הוסיף: "זה המהלך הנכון לאיחוי הקרעים. אי אפשר להישאר תקועים במשפט לנצח".
עוד כ־10% מהשיח, לפי סקופר, כלל התנגדות לחנינה שצמחה דווקא מתוך רצון לראות את המשפט ממשיך עד להכרעה. עמדה זו הופיעה הן בקרב מתנגדי נתניהו והן בקרב תומכיו. "צריך לתת לבית המשפט לסיים את העבודה - לא לעצור באמצע", כתב אחד הגולשים. תומך של נתניהו כתב מנגד: "אני רוצה זיכוי מלא. בלי זה, תמיד יישאר סימן שאלה".
כ־10% נוספים מהשיח, על-פי סקופר, עסקו בשאלת התזמון. חלק מהגולשים העלו חשד שהבקשה נועדה להסיט את השיח הציבורי מעניינים אחרים שעלו באותו יום. "העיתוי לא מקרי. זה מסיט את הדיון מהחקיקה שמתקדמת עכשיו," נכתב. גולשים אחרים תהו לגבי יחסי נתניהו והנשיא: "מרגיש כאילו זה נסגר מראש. קשה להתעלם מהתזמון".
התרעות פיקוד העורף