וולדיגר הוסיפה כי במשך עשרות שנים המדינה לא באמת שאפה לשלב חרדים בצבא. "שבעים שנה דיברנו על זה בכאילו. המדינה לא באמת רצתה אותם בצבא, רק עשו רעש. עכשיו אנחנו כן רוצים אותם - וזה נכון, חשוב והכרחי. אם נצביע או לא נצביע על חוק שנמצא רק בתחילתו, זה בזבוז זמן. כולנו נכנסים עכשיו לעבודה האמיתית בתוך החוק הזה".
בהמשך התייחסה לקושי שביישום החוק ולפער בין חקיקה לבין מציאות. "נניח שהעברנו את החוק הכי טוב שאפשר - האם הוא יגייס אותם? אנחנו רוצים תוצאה. תוצאה היא גיוס אמיתי ומהיר של כמה שיותר חרדים, כדי להגדיל את הסד"כ ולהקל על העומס שמוטל על קבוצה מצומצמת בחברה. מגיעים לזה בחקיקה מדויקת ובעבודה רצינית בתוך החברה החרדית. זה לא יקרה מחר". בהקשר זה סיפרה כי החתן שלה משרת כעת במילואים, בעוד בבית ארבעה ילדים. "הוא קיבל צו ליולי, אוגוסט וספטמבר, לתוך שנת הלימודים. המשפחה מתמוטטת. אנחנו רוצים לחזור לימים שלפני 7 באוקטובר, שבהם ימי המילואים עמדו על כ-30 בשנה".
וולדיגר ציינה כי גם לצה"ל יש חלק משמעותי בתהליך. "יש לי מכתבים של לוחמים שלא מגייסים אותם. לצבא יש לא מעט קשיים שהוא חייב לפתור. גם הצבא צריך לעשות תהליך ארוך. יש לי פניות מלוחמים שמתחננים שיגייסו אותם. אנחנו ברגע היסטורי, ואנחנו נעשה מהלך היסטורי. האם נצא עם כל תאוותינו? חד וחלק לא. אבל גם חצי מתאוותינו זו התקדמות".
בסיום דבריה הביעה תקווה שהמהלך ייעשה באופן אחראי וא-פוליטי. "אני מקווה שנעשה מהלך נכון. יש אנשים אחראים בקואליציה שלא רואים בחוק הזה כלי משחק - לא להפלת הממשלה ולא לשימורה. החוק נועד לעזור לילדים שלנו. זה אירוע אמיתי, חשוב ומדויק, והוא ייזכר לדורות. אני מאמינה שעוד שנתיים, שלוש או ארבע נגיד: 'איך הסתדרנו לפני כן'. החרדים יעברו תהליך חברתי, ולשם אני שואפת. בצעדים טובים וזהירים נגיע לשם".
התרעות פיקוד העורף