הצעת החוק משנה שורה של סעיפים בחוק העונשין. בהגדרת המונח "ידיעה" בסעיף 91 מוצע להבהיר במפורש כי היא כוללת גם מפה, תצלום ורשימה. בסעיף 98, שעוסק ב"גרם למלחמה", מוצע להעלות את עונש המקסימום ממאסר של חמש עשרה שנים למאסר של עשרים שנים. בסעיף 99 מוצע להוסיף סעיף קטן חדש, שלפיו מי שיעשה מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמה נגד ישראל צפוי למאסר של חמש עשרה שנים.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "בשנה האחרונה, בחסות המתקפה שנערכה על מדינת ישראל בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) והמלחמה שפרצה בעקבותיה, התגברו מאמצי מדינות אויב וארגוני טרור לגייס את אזרחי ותושבי ישראל לפעילות חתרנית נגד מטרות צבאיות ואזרחיות במדינה. מאמצי הגיוס הפכו להיות נגישים ופשוטים יותר באמצעות התקדמויות בתחומי התקשורת, ופוטנציאל הסכנה הטמון בהגעה לאזרחים מן המניין המהווים מטרות נוחות הפך לחמור יותר".
עוד נכתב כי "שיטות הפעולה של מדינות האויב הפכו למתוחכמות מבעבר, תוך שהן מפתות אזרחים על ידי תמריצים כלכליים לנקוט בפעולות ברף חומרה וסיכון עולה. התרחבות התופעה מגבירה את הצורך לחזק את ההרתעה ולהתאים את האיסורים בחוק למאפייני התופעה העכשוויים".
חברי הכנסת הוסיפו כי "התיקונים המוצעים מבקשים לממש את תכלית חיזוק ההרתעה על ידי החמרת הענישה ביחס לפעולות הנערכות בתקופה של פעילות צבאית נגד מדינת ישראל. התפיסה העומדת ביסוד התיקונים המוצעים היא כי לפעילות חתרנית יש פוטנציאל נזק חמור לאין שיעור כאשר היא נערכת בעת התקיימות פעילות צבאית נגד המדינה, ולכן יש הצדקה להגביר את הענישה".