כמו כן, הוא נשאל האם הוא מודאג מההשלכות האפשריות של הנשיא טראמפ אם לא יחנון את נתניהו, וענה: "אני באמת לא חושב שאני צריך לדון בנושא כזה בפומבי". עוד הוסיף כי היחסים של ישראל עם טראמפ והממשל: "חמים, גלויים ופתוחים", וציין כי "אנחנו צריכים לראות את זה בהקשר נכון - ולא מיד לעבור לכל מיני ניתוחי יום הדין".
עוד בהקשר לחנינה, צוין ב"פוליטיקו" כי לפני בקשת החנינה, הרצוג אמר על נתניהו: "לפי הכללים הישראליים, הוא צריך להגיש בקשה, ואם וכאשר זה יקרה, זה כמובן ייבחן כדין, כמו בקשות רבות אחרות, אני לוקח את זה ברצינות ואתייחס לזה ברצינות גמורה". לאחר בקשת החנינה, בריאיון שנערך ב-2 בדצמבר, אמר הרצוג: "משרדי קיבל כעת את בקשת החנינה, כידוע לכם. ישנו תהליך שעובר דרך משרד המשפטים, היועץ המשפטי שלי וכן הלאה. זוהי בהחלט בקשה יוצאת דופן, ומעל לכל, כשאני מטפל בה אשקול מהו טובת העם הישראלי. טובת העם הישראלי היא בראש סדר העדיפויות שלי, השנייה והשלישית".
כמו כן, נשאל על המקרה של קו 300 - בו אביו העניק חנינה מוקדמת לפני כל הרשעה. כשנשאל האם הדוגמה הזו נותנת לו מחשבה לשקול משהו דומה, ענה: "כולם מבינים שכל חנינה מוקדמת צריכה להיבחן לגופה. ישנן סוגיות רבות רבות לדון בהן. מצד אחד, שוויון מלא בפני החוק, או מול החוק, כפי שאומרים בישראל. ומצד שני, כמובן, הנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה".
עוד התייחס בריאיון לשינוי בדעת הקהל בארה"ב כלפי ישראל: "אני עוקב מקרוב אחר המגמות שאני רואה בעיני הציבור האמריקאי והגישה, במיוחד של צעירים, כלפי ישראל. זה מגיע מהטיקטוק, מדיון רדוד מאוד על המצב הנוכחי, תמונות או נקודות מבט. דיון שלא שופט מהתמונה הגדולה, שהיא, האם ישראל היא בעלת ברית אסטרטגית? כן. האם ישראל תורמת לאינטרסים הלאומיים האמריקאים, לאינטרסים ביטחוניים? בהחלט כן. האם ישראל היא מגדלור של דמוקרטיה במזרח התיכון? בהחלט כן".
לסיום הריאיון, אמר הרצוג: "המשקל הרגשי שאני נושא על כתפיי הוא עצום, אבל אני מאוד גאה בכך שאלוהים נתן לי את התפקיד הזה ברגע זה, להיות שם עבור ישראל בשעתה הקשה ביותר".