מדובר במסיבת העיתונאים הראשונה שמקיים נתניהו זה כמעט שלושה חודשים - והראשונה מאז ה-16 בספטמבר, אז ענה לשאלות עיתונאים בעקבות הנאום שבו כינה את ישראל ואת כלכלתה "סופר ספרטה". זו גם מסיבת העיתונאים הראשונה מאז הפסקת האש מול חמאס, בקשת החנינה שהגיש לנשיא המדינה יצחק הרצוג ופרסום טיוטת חוק הגיוס.
בין דבריו, אמר נתניהו: "הציר האיראני הוכה קשות — הוא היה המנוע העיקרי לאי־יציבות במובן השלילי: טרור, קיצוניות ופנאטיות — וכעת נדחק לאחור. משום כך הזדמנויות לשלום אכן נוצרו, ואנו מתכוונים לנצל אותן. אני מתכוון לדון בהן עם הנשיא טראמפ כשאיפגש איתו בהמשך החודש. שוחחנו עליהן גם כאן".
עוד אמר: "וכמובן, דנו גם בדרכים להביא לסיום שלטון חמאס בעזה — משום שזהו תנאי הכרחי ליצירת עתיד אחר לעזה ועתיד אחר עבורנו לנוכח עזה. סיימנו את השלב הראשון, כפי שאתה יודע. שלב א' — אנחנו כמעט שם. נותר לנו להחזיר עוד בן ערובה אחד שנרצח, רני גווילי, גיבור ישראל. ולאחר מכן אנו מצפים לעבור בקרוב לשלב השני, שהוא קשה יותר, או לפחות קשה באותה מידה. אני אומר — קשה יותר. משום שאיש לא האמין שעם הפעולה המשולבת שלנו — הפעולה הצבאית של ישראל בעיר עזה, והפעולה הדיפלומטית היעילה של הנשיא טראמפ, שאיחדה את העולם הערבי והמוסלמי להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את בני הערובה — איש לא האמין שנצליח, אבל הצלחנו. וכעת מגיע השלב השני, לא פחות מאתגר — והוא פירוק היכולות הצבאיות של חמאס והפיכת עזה לאזור מפורז".
"וכפי שאמרתי לקנצלר — יש גם שלב שלישי: דה־רדיקליזציה של עזה. גם זה דבר שאנשים חשבו שהוא בלתי אפשרי. אבל זה נעשה בגרמניה. זה נעשה ביפן. זה נעשה במדינות המפרץ. וזה יכול להיעשות גם בעזה — אבל כמובן, רק לאחר שחמאס יפורק. אלה האתגרים העומדים בפנינו — ואנו לא נרתעים מהם", הוסיף.
המערכת נועדה להגן על גרמניה ועל מדינות נוספות באירופה מפני טילים בליסטיים ארוכי-טווח, והוצבה בימים האחרונים בבסיסי חיל האוויר הגרמני.
העברת "חץ 3" לגרמניה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת הגרמנית, שהדגישה את היכולות החדשות שמקבלת המדינה במסגרת חיזוק ההגנה האווירית שלה. הביקור של מרץ בישראל מוצג שם כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, על רקע האיומים על אירופה ממזרח.
כפי שנמסר, הקנצלר הגרמני ניצב גם בפני לחצים פוליטיים בזירה הפנימית, מצד גורמים הקוראים לו להקשיח את הקו כלפי ישראל - ובפרט לדרוש ממנה התחייבויות ברורות יותר בסוגיית ההתנחלויות ובהתנהלותה במערכת הבינלאומית.
עם זאת, גרמניה ממשיכה להציג את ביטחון ישראל כאינטרס מרכזי במדיניות החוץ שלה, גם על רקע הוויכוחים סביב צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
התרעות פיקוד העורף