כזכור, בשבוע שעבר פורסם במעריב כי צה"ל ממשיך לעכב את גיבוש פקודת המטכ"ל שאמורה להסדיר רשמית את התנאים לשירותם של חרדים בצבא, זאת על רקע חוק הגיוס. הפקודה נדרשת לשם גיוסם בפועל של החרדים לאחר העברת החוק, אך בצבא ממשיכים לדשדש בגיבושה. במשך כשנה וחצי הצבא אינו מקדם את הפקודה, ולדברי גורם חרדי הדבר נעשה בכוונה.
"הצבא לא מעוניין לגייס חרדים באמת" טען. "בצבא רוצים שחוק הגיוס יעבור במליאה, חרדים לא יתגייסו כי הצבא לא יהיה מחויב בפקודות מטכ"ל לאפשר אורח חיים חרדי - ואז שוב יתקפו אותנו. ההתנהלות של הצבא מבישה ומוכיחה כי בצה"ל לא מעוניינים לגייס חרדים, אלא רק להתנגח בהם".
עוד ציין ביסמוט כי "הנושא נמצא בבחינה מזה תקופה ארוכה, עוד טרם כניסתי לתפקיד יו"ר הוועדה, ועולה בעקביות הן בדיוני הוועדה הפומביים והן בפגישות המקצועיות שקיימתי בלשכתי. לאורך הדיונים הוצגו הערכות כי הפקודה מצויה בשלבי התקדמות ואישור, אך למרות הצהרות חוזרות - האישור לא הושלם עד היום. העיכוב המתמשך מחייב תשובה ברורה ומסודרת".
לדבריו, ללשכתו "מגיעות פניות המבקשות להבין את סיבת העיכוב ואת השלכותיו, וקיים צורך מקצועי לעמוד על מצב ההתקדמות בפועל. לא ניתן להמשיך בתהליך הסדרה משמעותי ללא ודאות תכנונית וללא מסגרת מחייבת".
מהלך הדיון, הרב אהד טהרלב, אב שכול וראש מדרשת לינדנבאום אמר:"הבן שלי שלא יכול להשמיע את קולו למד תורה שנתיים לפני השירות הצבאי. התכוון לחזור לישיבה אחרי השירות הצבאי שלו. אפשר ללמוד תורה וגם לשרת בצבא. אני לא יכול להבין איך הדברים האלה יכולים לבוא בסתירה. ללמוד ולא לשרת זו מצווה באה בעבירה".
"אמרו לי אנחנו חוששים איך הילדים שלנו יחזרו - הילד שלי לא חזר. הם יחזרו גדולים יותר, עם יראת שמים. כמי שעוסק בהקמת מסלולים לבנות בצבא אני יכול לומר שהעבודה עם הצבא יוצאת מהכלל. הבנות נשארות דתיות, עוסקות בתורה ומקדשות שם שמים. לא יכול להיות שחלק קבורים בהר הרצל וחלק לא", אמר הרב טהרלב.
לדבריו, "יש פה כשל מוסרי עמוק. אני באתי לזעוק את זעקת בני ואת זעקתם של מי שקבורים בבתי העלמין ולא יכולים להשמיע את קולם. ההיסטוריה לא תסלח לנו. עברו הימים שאפשר לדחות עוד טיפה ועוד טיפה".
חנניה בן שמעון מארגון כתף אל כתף, נפגע פעולות איבה, אמר: "אין פה התייחסות ללומדי התורה של הציונות הדתית. הסעיף הה מתייחס לאח שלי שאני, אחרי הפציעה שלי הלכתי לשיקום וחזרתי לשירות מילואים ובדרכי לכדורסל נכים אח שלי עבר בעזה מארב וכמעט נהרג נטו כי המרום של הנ"ט לא היה תקף, פגע חצי מטר ממנו. אני ואבא שלי, תלמיד ישיבה לשעבר, שאלנו מה קורה איתו. אני בכיתי וחיכיתי לשמוע מה קורה עם אח שלי. נסעתי במהירות חזרה אליו לחבק אותו, וחודש אחרי זה הוא חזר ללמוד בישיבת בייניש באשדוד, ישיבת הסדר".
לדבריו, "החוק הזה הופך את התורה של הציונות הדתית לנמוכה יותר. הוא מבדיל בין תורה לתורה. בש"ס אמרו השבוע בעלון השבועי שלהם. מי אלה תלמידי התורה שמשתמשים בתורה? מי אתם שתשתמשו בתורה כקרדום לחפור בו?"
במהלך הדיון, יועמ"שית הוועדה, מירי פרנקל שור, הבהירה כי המטרה של החוק אינה שוויון מלא בנטל: "המטרה היא לצמצם את אי השוויון או להוריד אותו. אנחנו חושבים שמספיק לצמצם וכך אמרה גם השופטת חיות. לא דיברה על שוויון מלא אלא על צמצום. לא רואה למה לקבוע את הסנקציות בסעיף המטרה".
בשל כך כתב ביסמוט לראש אכ"א כי "נדרש בשלב זה לקבל עדכון בכתב שיכלול פירוט על הסיבות לעיכוב, הצעדים שננקטו עד כה והצגת לוח זמנים מחייב לאישור הפקודה וליישומה. אישור פקודת המטכ"ל הוא צעד הכרחי וחיוני לקידום המשך הסדרת סוגיית גיוס בני הציבור החרדי, לחיזוק האמון וליצירת תשתית יציבה ומקצועית שתשרת את צורכי צה"ל לשנים קדימה".
מכתבו של ביסמוט נשלח לאלוף בר-כליפא כבר בתחילת חודש נובמבר, ומאז התבקשה תגובה עליו באופן פרטני - אך כאמור, בצבא לא התייחסו לפניותיו.
תגובת דובר צה"ל: "החתימה על פקודת מטכ״ל נמצאת בסבב אישורים ותגיע לחתימת הרמטכ״ל בעת הקרובה. מדובר בתהליך שהחל לפני חודשים ואין לו כל קשר לתהליכי החקיקה שמבוצעים בימים אלה. צה''ל פועל להרחבת אפשרויות שילוב בני הציבור החרדי בשירות במגוון רחב של דרכים. כתיבת פקודת המטכ"ל וההוראות המשלימות הינן חלק ממהלך זה".
התרעות פיקוד העורף