הלוי כתב כי יש לאפשר הסבת חובשים ומתנדבים למסלולי חובשים בצה"ל, וכן להסדיר גיוס במסגרת שלב ב' להכשרה קרבית מקוצרת, כאשר חיילים שיוכשרו במסלול זה ייקלטו במשימות בטחון שוטף בגבולות המדינה. לפי הלוי, "הפרק החיובי הזה בחוק יעצים את הרצון העצמי של רבים בציבור החרדי להצטרף לשורות הלוחמים להגנה על העם והמדינה", וטען שזהו שינוי מהותי שבכוחו להביא לשילוב אלפי מתגייסים חדשים.
לוועדה הוגש מסמך מפורט הכולל את השינויים שגיבש הלוי בחוק הגיוס, הכולל פרק שמטרתו לקדם שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות סדיר, בשירות לאומי־אזרחי ובמערך המילואים. הלוי קובע הגדרות חדשות ל"ישיבת הסדר חרדית", "מכינה קדם־צבאית חרדית", "מרכז הכוון לשירות" ו"מסלול שלב ב'".
במסמך מפורטות גם הוראות להקמת ישיבות הסדר חרדיות חדשות, לתקצובן, לקביעת מסגרת שירות צבאי בהיקף של 17 חודשים ולמימון לימודים אקדמיים או מקצועיים בתקופת הלימוד. כמו כן נכללת בו קביעה שלפיה ישיבה תהיה זכאית לתקציב שלא יפחת מ-20,000 ש"ח לתלמיד לשנת לימודים.
החלקים העוסקים במכינות קדם צבאיות מציינים כי המדינה תפעל להקמתן ולמימונן המלא מרגע פתיחתן, וכי הן יהיו זכאיות לתקציב נוסף שלא יפחת מ-10,000 ש"ח לתלמיד. עוד מופיע כי מרכזי הכוון לשירות ימומנו על ידי משרד הביטחון ויציעו אבחון אישי, הכשרה וליווי מקצועי ללא תשלום.
במסמך כלולות גם הצעות להכרה בהכשרת מתנדבי ארגוני הצלה לחובשים או פרמדיקים צבאיים, לשיבוצם במילואים, ולהכרה במסלול שלב ב' כשירות סדיר מקוצר הכולל טירונות ושירות מילואים. כמו כן נכללת זכאות למענק שחרור ולתמיכה בלימודים ובתעסוקה לאחר השירות.
התרעות פיקוד העורף