לקראת הדיון על חוק עונש מוות: בישראל בוחנים כיצד להוציא להורג

מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג סקירה מקיפה של שיטות הוצאה להורג בארה״ב, על רקע הדיון בחקיקה להטלת עונש מוות למחבלים, ומפרט את הנהלים, המסגרת החוקתית והמחלוקות

אברהם בלוך צילום: לירון מולדובן
איתמר בן גביר בוועדה לביטחון לאומי | צילום: אנה ברסקי

לפי המסמך, עונש מוות קיים במשפט הפדרלי, במשפט הצבאי וב-27 ממדינות ארצות הברית. בארבע מדינות – אוהיו, אורגון, פנסילבניה וקליפורניה – השימוש בו מושהה בצו של המושלים. לצד זה, מצוין כי מבין מדינות ה-OECD רק בארצות הברית ויפן נעשה שימוש שוטף בעונש מוות במשפט הפלילי. בישראל ובעוד מדינות מעטות העונש נשמר בחוק לעבירות חריגות בלבד אך כמעט שאינו מיושם.

איתמר בן גביר בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת
איתמר בן גביר בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת | צילום: מרק ישראל סלם

הסקירה מונה ארבע שיטות הוצאה להורג הנהוגות כיום: זריקת רעל, חנק באמצעות גז, מכת חשמל וכיתת יורים. ברמה הפדרלית ובדין הצבאי קבוע כי גזר דין מוות יבוצע באמצעות זריקת רעל. גם ברמת המדינות זו השיטה היחידה שמותרת בכל 27 המדינות שבהן עונש המוות עדיין קיים. במסמך מצוין כי ב-16 מהמדינות היא השיטה היחידה הקבועה בחוק, בעוד שבאחת עשרה מדינות נוספות מתירות החקיקות המקומיות יותר משיטה אחת, בהתאם לדין המדינתי.

המסמך מפרט את אופן הביצוע של כל אחת מהשיטות. זריקת רעל מבוצעת באמצעות עירוי תוך־ורידי של כמה תרופות, שמטרתן להרדימו, לשתק את שריריו ולגרום לדום לב. לצד התפיסה שלפיה מדובר בדרך "הומאנית" יחסית, מציינים במרכז המחקר שגם לשיטה זו מיוחסות טענות על סבל פיזי ושיעור לא מבוטל של הוצאות להורג כושלות, לצד קושי מתמשך להשיג את החומרים הדרושים.

חנק באמצעות גז מתבצע כיום בעיקר באמצעות הזרמת חנקן, שמונע חמצן מהגוף. במסמך מצוין כי השימוש המעשי הראשון בחנקן לביצוע גזר דין מוות נעשה באלבמה, לאחר שניסיון קודם להוציא להורג את אותו נידון בזריקת רעל נכשל. מכת חשמל נעשית באמצעות כיסא חשמלי שאליו הנידון נקשר, ואל גופו מוזרם זרם חשמלי חזק. במסמך נאמר כי שבע מדינות עדיין מתירות שימוש בשיטה זו. כיתת יורים מופעלת באמצעות ירי מטווח קצר לעבר הנידון, והיא מותרת בחלק מהמדינות במקרים מסוימים.

הסקירה מתארת גם את המסגרת החוקתית. לפי המסמך, בית המשפט העליון בארצות הברית קבע שעצם קיומו של עונש מוות אינו מנוגד לחוקה, אך יישומו חייב לעמוד בדרישות פרוצדורליות שמגנות על זכויות הנידון. בנוגע לזריקת רעל, נקבע שהיא כשלעצמה אינה מפרה את התיקון השמיני, כל עוד לא הוכח שהיא גורמת "סיכון משמעותי או בלתי נסבל באופן אובייקטיבי". בנוסף מודגש כי אסיר שטוען לפגיעה חוקתית חייב להציע חלופה ישימה.

מחבלים בכלא בישראל
מחבלים בכלא בישראל | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בחלק העוסק בקביעת השיטה, המסמך מציג שלושה מודלים שנהוגים במדינות: אפשרות בחירה לנידון בין השיטות שמותרות בדין, הסמכת גורם מינהלי לבחור במקומו, או מדרג סטטוטורי שבו זריקת רעל היא ברירת המחדל והיא מוחלפת בשיטות אחרות רק אם אין אפשרות ליישמה. בכך מציגת הסקירה תמונה רחבה של הדרכים שבהן עונש המוות מבוצע בארצות הברית לצורך דיוני החקיקה בישראל.

תגיות:
עונש מוות
/
עונש מוות למחבלים
/
הוועדה לביטחון לאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף