הדיון הקודם נערך בשיאה של סערה ציבורית רחבה סביב גבולות הסמכות של גורמי מודיעין ומערכת הביטחון בנוגע למסירת מידע לדרג המדיני. חברי הכנסת התייחסו לסוגיות של אחריות פיקודית, מנגנוני בקרה, והאפשרות שמידע קריטי אינו מגיע לדרגים הבכירים בזמן. חלק מהדברים שנאמרו בדיון התמקדו בפער בין הנהלים הקיימים לבין המציאות המבצעית, תוך ציון מקרים שבהם עדכונים מהשטח לא הועברו מידית למקבלי ההחלטות. הדיון התקיים על רקע הטענות כי המסמך שרוזנפלד הדליף לפלדשטיין הוסתר מראש הממשלה נתניהו על ידי הצבא.
על רקע זה נוסחו שתי הצעות חוק מרכזיות שמלוות את הדיון הנוכחי. הצעת החוק להסדרת הדיווח על מידע מודיעיני, והצעת החוק לתיקוני חקיקה בנושא מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים.
לפי נוסח ההצעה להסדרת הדיווח, מי שעובד גוף ביטחוני שדיווח על מידע מודיעיני וסבר כי אינו זוכה להתייחסות מספקת, "רשאי להעביר את המידע לגורמים בדרג בכיר יותר בגוף הביטחוני, לרבות לראש הגוף הביטחוני" . אם עדיין יראה שהמידע לא מטופל כראוי, הוא "רשאי להעביר את המידע לשר הממונה, ואם הוא חייל - גם לראש הממשלה". העברת המידע חייבת להיעשות לפי נהלי אבטחת מידע, ורק למי שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה. סעיף נוסף קובע כי עובד שמסר מידע בהתאם לחוק "ייראו אותו כמי שפעל כדין ולא יישא באחריות פלילית בשל כך".
התרעות פיקוד העורף