ההחלטה התקבלה לאחר שבימים האחרונים בחן נתניהו ברצינות את המהלך ואף שוחח עליו עם גורמים בסביבתו. בשלב זה, כך נודע ל"מעריב", ראש הממשלה ירד מהרעיון להיכנס בעצמו למירוץ, אך בחר להתייצב מאחורי השר כץ לקראת הקרב על ראשות הוועידה – תפקיד שהופך מחדש לאחד ממוקדי הכוח המרכזיים בליכוד.
גורמים בסביבתו של ח״כ ביטן מסרו בתגובה כי "ח"כ דוד ביטן הנו איש ליכוד שורשי והמסר לפיו רוה"מ נתניהו חושש מהתחזקותו נשמעת כפייק מוחלט. ח"כ ביטן לא מאמין ולו לרגע שראש הממשלה מודאג מהתוצאות בבחירות למוסדות המפלגה ואנו גאים שהליכוד היא מפלגה דמוקרטית בה כולם מכבדים את התוצאות".
בסביבת נתניהו מסבירים כי החשש המרכזי נוגע לאפשרות שביטן – דמות דומיננטית ובעלת כוח פוליטי נרחב – יעמוד בראש הוועידה וינהל את מהלכיה באופן שאינו מתואם עם ראש הממשלה.
במצב כזה, כך מזהירים בסביבת נתניהו כי אם ייבחר לתפקיד ראש ועידת הליכוד ח"כ ביטן הנתפס כעצמאי - עלול לצמצם את יכולתו של יו"ר הליכוד לשלוט בתהליכי החקיקה הפנים-מפלגתיים, ביוזמות לשינויי חוקה ובסדר היום של הוועידה.
הוועידה, שהתכנסה מחדש לראשונה מאז 2012 לאחר יותר מ-13 שנות קיפאון, הפכה שוב לזירה משמעותית: יו"ר הוועידה הוא זה שקובע את סדר היום, מנווט את דיוני המליאה ומחליט אילו הצעות יגיעו להצבעה ובאיזה מתווה. בניגוד לתפקיד יו"ר המרכז, סמכויות יו"ר הוועידה רחבות יותר בזמן התכנסותה, והוא קובע בפועל את קצב המהלכים הנוגעים לשינויי חוקה ולניהול הליכוד בתקופת פעילות הוועידה.
התרעות פיקוד העורף