תא"ל טייב אמר כי "מספר הלוחמות הנשים עלה ב-12 השנים האחרונות מ-500 ל-5,000. הן כוח מבצעי, הן לא אג׳נדות, זה עניין של צורך מבצעי וגם פה אני מצדיע להן".
"אני מניח פה התרעה אסטרטגית שחוק ההשתמטות יפרק את צבא העם. אני אומר את זה כמי שבקיא בנתונים", ציין, "אם לא יהיה חוק רציני שייתן תשובה יהיה קשה עד בלתי ניתן לתקן, במה שהוא יקרין לחלק המשרת. העובדה היום שרק 48% מבני ה-18 משרתים וירידה נוספת תביא את זה למקומות שאי אפשר יהיה לקיים את צבא העם".
ביסמוט אמר: "לאף אחד סביב השולחן הזה אין מונופול, לא על שלום, לא על ביטחון ולא על אהבת הארץ, כולם פה שווים. גם אני רוצה לראות רבנים שאומרים בקול מה שהם אומרים בשקט, אבל זה תהליך. אני יותר מידי אוהב את המדינה הזאת ואת מדי צה"ל, הם מגינים עליי ושומרים עליי, מה נראה לכם, שהייתי מצדד בחוק שפוגע במדינת ישראל? תתעוררו כולם. יש דבר שנקרא תהליכים. אם לא הייתי מאמין במספרים שבחוק לא הייתי כאן. תנו צ'אנס. למעלה מ-75 שנים לא עשינו דבר כזה".
עוד הוסיף: "יש פה חברי כנסת מש"ס ומהליכוד שפעם דיברו איתי וכבר לא נמצאים איתנו במאבק. בסוגיה הזאת יש התנגדויות וטענות סותרות, אבל בסוגיה שלנו אין צדדים, זו סוגיה לאומית ואין מי שלא מסכים עם מה שאנחנו מבקשים, ועדיין אף אחד לא נמצא מאחורינו. זה מעלה בי כעס עצום להבין שהכל זה פוליטיקה, וזה פשוט בושה. בושה, משכן הכנסת הזה שמתעסק בסוגיות שהכי רלוונטיות כרגע לכותרות בחדשות ולא מעניין אותו חיי אדם, חיי הלוחמים, חיי מי שהקריב למען המדינה ולא מקדמים את זה ולא נכנסים מתחת לאלונקה. הלוחמים יצאו לקרב בלי לשאול שאלות. איפה אתם שתהיו הגב שלהם?".
"הדבר השני הוא הנחת מוצא של הדיון הזה, שמגבלות שונות על דברים שקשורים לשוק העבודה נכון לגיל הפטור, עשויים באיזושהי צורה לתרום לגיוס או לעודד גיוס. זה הוכח שוב ושוב שזה לא נכון, זה לא יתרום לגיוס. איך הוכח? ב-30 שנה האחרונות בהם גיל הפטור השתנה, בירידה ל-24 היה שיפור בתעסוקה. האיסור על הכשרות לעניין הזה לא תרם. לכן אנחנו לא חושבים שיש סיבה להכניס בעיות אחרות למשק ולכלכלה שלנו שנצטרך להתמודד איתם בהמשך. ברגע שאדם לא מתגייס לצבא והפסדנו את התרומה הביטחונית, זה לא משנה מה החלופה כל עוד הוא לא נמצא בצבא", קבע.
על פי חוות דעתה של היועצת המשפטית, "חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים, מהווה פגיעה בשוויון, שכן טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם מדובר בשירות אזרחי-בטחוני, בין היתר, לאור משכו של השירות האזרחי-בטחוני, היותו רצוני ללא כפייה, קצר משמעותית מהשירות הצבאי וגם אינו כולל שירות במערך המילואים".
היועצת הוסיפה כי "חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, על אף שהיא קרובה יותר למרכיב הביטחוני, ודאי מזו של שירות הלאומי-אזרחי, אינה עומדת נכון לעת הזו, במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי".