במכתבו טוען מעוז כי מטרת התיקון היא למנוע התבוללות ולשמור על הזהות היהודית של המדינה. במכתבו לחברי הקואליציה כתב: "אני מתכוון להביא להצבעה את תיקון חוק מרשם האוכלוסין, שיקבע כי רק מי שהתגייר בגיור מוכר על ידי בתי הדין הרבניים הרשמיים של מדינת ישראל, יוכל להירשם כיהודי". בהמשך טוען מעוז כי ביסוד המהלך עומדת הדאגה מפני מצב שבו "בעתיד נצטרך להגיע לספרי יוחסין חלילה".
מעוז טוען לתמיכה רחבה בציבור "האמוני" בצורך בסגירת הפרצה הקיימת. לדבריו, "על הנחיצות הרבה בהעברת החוק קיימת הסכמה רחבה בקרב הציבור האמוני". מעוז טוען כי לאורך שנים נעשו ניסיונות שונים לקדם חקיקה בנושא, שלא התגבשו לכלל מהלך מחייב.
לדבריו, ההצבעה הקרובה מהווה רגע שבו ניתן לקדם את המהלך: "כעת, יש לנו הזדמנות לעשות תיקון היסטורי ולהביא לתיקון החוק", כתב לחברי הכנסת. הוא מדגיש כי מדובר בעניין עקרוני הנוגע לשורש הזהות היהודית במדינה ולא בנושא פוליטי בלבד. בסיום פנייתו קרא מעוז לראשי הסיעות לאפשר לחברי הכנסת להצביע לפי צו מצפונם: "לאור החשיבות המכרעת של החוק, אבקשכם לתת חופש הצבעה לחברי הכנסת ולאפשר להם להצביע לפי צו מצפונם בנושא חשוב זה".
החוק של מעוז נולד לאחר שבשנת 2021 בג"ץ הורה להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים במדינת ישראל, לצורך עלייה מכוח חוק השבות. סעיף 4א לחוק השבות קובע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". בג"ץ קבע כי בשל לשון הסעיף, יש להכיר גם בגיורים לא אורתודוקסיים. החוק של מעוז מבקש לעקוף את הצורך לבצע תיקון בחוק השבות, הרגיש יותר, ולבטל את פסיקת בג"ץ באמצעות חוק מרשם האוכלוסין.
במפלגת ישראל ביתנו הוציאו תגובה רשמית להצעת החוק של מעוז, בה טענו כי "אבי מעוז וממשלת ההשתמטות מובילים מהלך מסוכן שבמסגרתו הם יקבעו מי הוא יהודי". למרות שאין בישראל מיליוני מתגיירים בצורה לא אורתודוקסית, בישראל ביתנו טענו כי "הצעת החוק תפגע במיליוני אזרחים שומרי חוק, משרתים ומשלמי מסים, שייאלצו להוכיח שוב את יהדותם מול המשתמטים והבטלנים. הם ילכו לישון כיהודים ויקומו כלא יהודים. מדובר בפגיעה חמורה בזכויות האזרח ובחברה הישראלית. אנחנו לא ניתן לזה לקרות".
התרעות פיקוד העורף