בתגובה נכתב כי "לא מיצוי הליכים לפנינו, לא ניסיון אמיתי ללבן את הנושא אל מול הרשות, ולא רצון כן לפתור את המחלוקת; התנהלות זו אינה אלא ניסיון פושר, מגומגם, לצאת ידי חובה, כדי 'לדלג' היישר אל הזירה המשפטית".
עוד נטען כי קבלת העתירות תוביל לפגיעה חמורה בעקרונות היסוד של שיטת המשטר, ותאפשר לבית המשפט לכפות פיטורי שר בשל אופן מימוש סמכויותיו והמדיניות שהוא מבקש לקדם. בתגובה נאמר כי "ניסיון לקבוע כי ניתן לכפות בהחלטה שיפוטית פיטורי שר מהממשלה בשל עמדתו האידיאולוגית וניסיונו לקבוע מדיניות במשרד עליו הוא מופקד, היא תקדים מרחיק לכת שהעותרים מבקשים שבית המשפט יקבע".
במקביל הוגשה תגובת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבקשת הארכה, ובה נטען כי הבקשה נשענת על טענות קשות כלפי היועצת המשפטית לממשלה, וכי מדובר בניסיון להפוך את ההליך לבמה ציבורית.
עוד הוסיף: "עניין זה פנטסטי ממש: עוד בטרם שטחה את עמדתה וטענותיה בפני בעל הסמכות המנהלית הנתקפת, קרי – ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה כבר התייצבה לימין העותרים ונתנה את מה שמכונה בלשכתה 'היתר ייצוג נפרד'".
עוד נכתב כי "היועצת המשפטית לממשלה אף לא פנתה בפנייה מפורטת ומסודרת, לעניין טענותיה במסגרת העתירות דנא, לשר לביטחון לאומי. עד היום הזה עמדתה המפורטת נותרה עלומה, גנוזה וחסויה. גם המובן מאליו צריך להיאמר – היועצת המשפטית לממשלה לא אמורה לנהוג באופן שאותו ניסח הנביא ירמיהו: 'דב ארב הוא לי, ארי במסתרים'. ההפך הגמור, על היועצת המשפטית לממשלה לסייע לממשלה לפעול על פי דין ולהתנהל מול הממשלה בקלפים גלויים".
פטר תקף את היועמ"שית: "היה על היועצת המשפטית לממשלה לפנות באופן יזום, הן לראש הממשלה והן לשר לביטחון לאומי, ולשקף את אותם 'קשיים משפטיים' נטענים, אם ישנם, ולנמקם. זאת בכדי שבעלי הסמכות המנהלית יוכלו לשקול את דבריה ולגבש את החלטותיהם בהתאם. אלא שכאמור, לא כך אירע".
התרעות פיקוד העורף