ההחלטה, שאומצה תחת סעיף סדר היום בנושא זכותם של עמים להגדרה עצמית, אישרה מחדש "עמדות ארוכות שנים של האו"ם המכירות בזכותם של הפלסטינים לקבוע בחופשיות את מעמדם הפוליטי ולשאוף לפיתוחם הכלכלי, החברתי והתרבותי". המסמך הזכיר החלטות רלוונטיות של האו"ם ומסמכים משפטיים בין לאומיים, כולל מגילת האו"ם ואמנות בין לאומיות לזכויות אדם, והדגיש כי "הגדרה עצמית היא עיקרון יסוד של המשפט הבין לאומי".
ההחלטה הדגישה עוד את הצורך לכבד את "האחדות הטריטוריאלית, הרציפות והשלמות של השטח הפלסטיני הכבוש", כולל מזרח ירושלים, וחוזרת על "תמיכתה בשלום צודק, בר קיימא ומקיף המבוסס על המשפט הבין לאומי והחלטות האו"ם".
אימוץ ההחלטה משקף עמדה בין לאומית הדוחה את צעדי הכיבוש של ישראל ואת נוהלי ההתנחלות הקולוניאלית שחוסמים את יכולתו של העם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית ולחיות בכבוד במדינתו העצמאית. כמו כן, היא מציינת את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק לפיה כיבוש ישראל של אדמות פלסטיניות אינו חוקי וחייב להסתיים בהקדם האפשרי, לאור השלכותיו החמורות על יכולתו של העם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, כפי שמובטחת במגילת האו"ם ובחוק הבינלאומי.