יש לציין כי כבר לפני למעלה משנה אושר החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. החוק קובע כי אונר"א "לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל". עוד נקבע בחוק כי רשות מרשויות המדינה - לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין - "לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה".
אלא שבמסגרת יישום החוק התעוררה שאלה פרשנית סביב המונח "איסור מגע": האם אספקת שירותים כמו חשמל ומים נחשבת "מגע" האסור בחוק - או שמדובר בפעולה טכנית שאינה נכללת באיסור. בדברי ההסבר לאחת ההצעות הפרטיות נכתב כי מטרת התיקון היא "להבהיר ולכתוב בחוק את הדברים במפורש, ברחל בתך הקטנה", כדי שיינקטו צעדים "ממשיים ומיידיים" למימוש מטרות החקיקה - ללא צורך בהליך שיפוטי או מנהלי.
יו"ר הוועדה ביסמוט תקף בחריפות את אונר"א כבר בפתח הדיון. "עובדי אונר"א היו שותפים מלאים בטבח האכזרי שביצעו בנו בשבעה באוקטובר - הם לא רק סייעו, הם הובילו את הרוע, רצחו וחטפו", אמר. "שנים שאונר"א מתחזה לסוכנות סיוע, כשבפועל היא זרוע של חמאס. מחבלים בתחפושת בחסות האו"ם".
ביסמוט הוסיף כי למרות סדר היום הביטחוני העמוס של הוועדה, הוא התעקש להביא את ההצעה לדיון ולהצבעה באופן מיידי. "מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה לאפשר לארגון הזה להמשיך לפעול בה עוד דקה אחת. תפקידנו לוודא שהחוק שאושר לא נשאר רק על הנייר, אלא נאכף הלכה למעשה", אמר.
סמרנו הוסיפה כי לדבריה קיימת תמיכה בינלאומית גוברת בצעדים נגד אונר"א - אך בישראל עצמה יישום החוק מתעכב. "לא יכול להיות שאני מסתובבת בעולם וכולם נגד אונר"א ודווקא פה במדינה, אחרי שעבר חוק בכנסת הוא לא ממומש. אתם חייבים את זה לבן שלי", אמרה. ההצעה שאושרה תועבר להמשך הליך החקיקה לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
יוזמת החוק, ח"כ יוליה מלינובסקי: "אונר"א זה ארגון טרור ואין להם זכות קיום. הזוי שמדינת ישראל מאפשרת לטרוריסטים להשתמש בתשתיות ובמשאבים שלה ואת החרפה הזו החוק בא לתקן. מעבר לכך הימים שבהם אונר"א הייתה חסינה משפטית הסתיימו וניתן יהיה לתבוע אותם על הפשעים שביצעו ושהם עדיין מבצעים. החוק יעלה לקריאה ושנייה ושלישית במליאת הכנסת ונסיים סופית את הפעילות של ארגון הטרור הזה במדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף