הניתוח הטקסטואלי בדק את ההצהרות הרשמיות הראשונות שפורסמו בעקבות הפיגוע ב-25 מדינות מרכזיות בעולם – ובהן מדינות מערביות, מדינות באסיה ומדינות מוסלמיות וערביות. מדובר בהודעות דוברות, ציוצים ברשת ועוד, שפורסמו מייד לאחר הפיגוע. במקרים שבהם לא פורסמה תגובה על ידי ראש המדינה, נבחנה הודעה בדרג נמוך יותר - שר החוץ או משרד החוץ.
מתודולוגיה: ניתוח איכותי וכמותי של מסרי הגינוי
אנליסטים של JPPI עשו שימוש בכלי תוכנה כדי לנתח את תוכן ההודעות ולתת להן "ציון" משוקלל לפי כמה פרמטרים מרכזיים, ובהם אזכור מפורש של היות הפיגוע מכוון נגד יהודים, התייחסות לחג החנוכה, אזכור המונחים טרור או אנטישמיות, חיבור לישראל או לישראלים, וגם זהות הדרג המפרסם – ראש מדינה לעומת הודעה כללית של משרד החוץ (משקל מופחת).
ממצאים מרכזיים
בתחתית הדירוג נמצאות מדינות מוסלמיות וערביות, שבהן ההודעות פורסמו לרוב על ידי משרדי החוץ ולא על ידי מנהיגי המדינה. בחלק מהמקרים הושמט לחלוטין האזכור לכך שמדובר בפיגוע נגד יהודים. הגינויים נוסחו כהתנגדות כללית ל"כל סוג של אלימות", ללא ציון המניע האנטישמי. בין המדינות הללו נכללות גם מדינות המקיימות יחסי שלום עם ישראל, ובהן מצרים וירדן.
ניתוח מילות המפתח
המדינות שבתחתית הדירוג, רובן מוסלמיות, השתמשו בשפה גנרית המגנה "אלימות" באופן כללי, תוך התעלמות מכוונת מזהות הקורבנות ומהמניע האנטישמי.
מי דיבר - ומי שתק
מההשוואה עולה כי ברוב מדינות העולם החופשי ההודעות נמסרו על ידי ראשי המדינות עצמם, דבר המצביע על רמת חשיבות וקבלת אחריות. מנגד, במדינות מוסלמיות לא נרשמה אף תגובה ישירה מפיו של מנהיג מדינה. הניתוח מצביע על כך שרוב מנהיגי העולם החופשי התייחסו ברצינות לחומרת הפיגוע, והכירו באופיו האנטישמי ובפגיעתו הישירה בקהילה היהודית.
עם זאת, התגובה המאוחרת והחלקית של ממשלת אוסטרליה, לצד ההתייחסות הכללית והעמומה של מדינות מוסלמיות וערביות, מדגישות את הפערים הבין לאומיים ביחס לאנטישמיות ולטרור נגד יהודים. לדברי חוקרי JPPI, "לאופן שבו מנהיגים בוחרים לנסח את תגובתם יש משמעות פוליטית, מוסרית וביטחונית, והוא משדר מסר ברור – הן לקהילות היהודיות בעולם והן לגורמים קיצוניים מקומיים. כל מילה נשקלת, וכל השמטה היא הצהרה. יש הבדל בין תמיכה אמיתית בעם היהודי, לבין דברים שנאמרים כ'מס שפתיים' בלבד".
התרעות פיקוד העורף