אוחנה העריך כי "כמה עיתונאים יושבים בבית, מקשיבים לנו ואומרים: 'אוי ואבוי מה הולך להתגלות'. אנחנו שומעים על תכתובות שלא מתאימות בלשון המעטה לעיתונאים שאמורים להיות אובייקטיביים. אין אובייקטיביים, אז שיפסיקו לשחק את המשחק".
סרי השיב כי "יש פובלציסטיקה שבה אתה מביע את דעתך, ויש חדשות הארדקור שם אתה מחויב לכללים, להצליב עובדות. אם אתה נופל, תחטוף. זאת בושה גדולה. כל ידיעה - בדוק עובדות ופרסם. לגבי דעות זה משהו אחר. גם עיתונאי הוא אדם שחי בישראל, ויש לו דעות. אם יש עיתונאים שחושבים שנתניהו מוביל את מדינת ישראל לאסון ומאיים על הדמוקרטיה, הם אומרים את זה, מחובתם להגיד את זה בד בבד עם הדיווח. מה הבעיה להגיד את זה?"
אוחנה השיב כי לדעתו טענה זו אינה מתרחשת במציאות: "לא במעט מקרים הדברים נאמרים בצורה ברורה כאילו הם עובדות, אחר כך מתברר שיש עיתונאים שמכניסים את האג'נדה שלהם בתוך עובדות. אני יודע שזה קרה. כשאתה מערבב את האג'נדה שלך עם עובדות, זה הופך להיות מאוד בעייתי".
סרי השיב: "זה חלק מהמהפכה התקשורתית שהעולם עובר עם הפריצה המטורפת של הרשתות החברתיות".
אוחנה: "זה לא אותו דבר כמו שאנשים קוראים בפייסבוק או בטוויטר. הם לא עיתונאים. כשמופיע התואר 'עיתונאי' הוא כאילו אורים ותומים. עיתונאי הוא מקצוע מכובד כמו כל מקצוע אחר. דעה של עיתונאי לא יותר טובה ולפעמים לא יותר נכונה מזו של מי שעובד כמלצר, נגר או עובד עירייה. יש לי תחושה שיש מספר עיתונאים שחושבים שהשמש זורחת מהאיבר שהם יושבים עליו".
התרעות פיקוד העורף