לפי הצעת החוק של קלנר, תוקם ועדת חקירה “ממלכתית-לאומית” שתבחן את מכלול ההיבטים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר, הדרג המדיני, הצבאי, המודיעיני והאזרחי, אך בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה, הרכב הוועדה ואופן מינויה ייקבעו בידי הכנסת, ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון.
על פי נוסח ההצעה, הוועדה תמנה שישה או שבעה חברים. יושב ראש הוועדה ייבחר מקרב חברי הכנסת, ובלבד שלא יהיה חבר ממשלה או יושב-ראש ועדת הכנסת או ועדת חוץ וביטחון. מחצית מחברי הוועדה תמונה על ידי ראש הקואליציה ומחצית על ידי ראש האופוזיציה, במטרה ליצור - כך לפי ההצעה - “איזון ראוי” בין עמדות פוליטיות שונות.
לוועדה יוענקו סמכויות רחבות, הדומות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית: זימון עדים, דרישת מסמכים, גביית עדויות תחת אזהרה ואף המלצה על צעדים אישיים ומערכתיים. עם זאת, המלצות הוועדה לא יחייבו את הממשלה באופן אוטומטי. במקביל לקידום הצעת החוק, מסתמן כי ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולא שר המשפטים יריב לוין - יעמוד בראש ועדת השרים שתיקבע את המנדט של ועדת החקירה. זאת לאחר שלוין סירב לכהן בתפקיד.
לפי גורמים המעורים בפרטים, המינוי נעשה ביוזמת נתניהו ובהיעדרו של לוין, ולאחר מכן ביקש שר המשפטים ממזכיר הממשלה יוסי פוקס שלא לעמוד בראש הוועדה. לאחר התלבטות, החליט ראש הממשלה לעמוד בעצמו בראש צוות השרים, ולא למנות שר אחר במקומו.
המשמעות הפוליטית ברורה: מצד אחד נתניהו יעמוד בראש ועדת השרים שתקבע את מנדט ועדת החקירה, ומצד שני - אם האופוזיציה, כפי שהכריזה, תסרב לשתף פעולה בהרכבת הוועדה - ייקבעו חבריה בידי יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש ועדת הכנסת, שניהם מהקואליציה. בפועל, כך טוענים באופוזיציה, ראש הממשלה יהיה זה שיקבע גם מי יחקור וגם מה ייחקר.
בדברי ההסבר להצעת החוק קובע ח"כ קלנר כי ועדת חקירה ממלכתית, שמוקמת על ידי נשיא בית המשפט העליון, עלולה ללקות בהטיה מובנית ולשקף “עמדה משפטית-ערכית אחידה”, שאינה מייצגת את כלל הציבור. לדבריו, לאור היקף האסון והשלכותיו, נדרש מנגנון חקירה בעל אמון ציבורי רחב, שיכלול נציגים ממגוון תפיסות.
קלנר מדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו מאות, מחייבת חקירה מקיפה ובלתי תלויה - אך כזו שתיבנה מתוך אחריות לאומית ולא תיתפס, לשיטתו, ככלי פוליטי או משפטי חד-צדדי.
באופוזיציה דוחים את ההצעה מכל וכל. לטענתם, מדובר בניסיון לעקוף ועדת חקירה ממלכתית ולהקים גוף חקירה “מטעם”, שיאפשר לדרג הפוליטי שליטה בהרכב הוועדה, במנדט שלה ובמסקנותיה. גורמים באופוזיציה מזהירים כי ועדה כזו תתקשה לזכות באמון הציבור ובאמון המשפחות השכולות.
גם ארגוני משפחות של נרצחים וחטופים חזרו והבהירו כי לא יקבלו תחליף לוועדת חקירה ממלכתית עצמאית, בראשות שופט עליון בדימוס, שתפעל ללא תלות בדרג המדיני. לאחר האישור בוועדת השרים לחקיקה, תתקדם ההצעה להליך חקיקה בכנסת, שם צפוי לה מאבק סוער במיוחד. בינתיים, יותר משנתיים לאחר האסון הכבד בתולדות המדינה, השאלה מי יחקור את מחדל ה-7 באוקטובר- וכיצד - ממשיכה לטלטל את המערכת הפוליטית ואת הציבור כולו.
התרעות פיקוד העורף