בוועדה לביטחון לאומי מעדכנים כי דיון המשך בהצעה צפוי להתקיים בשבוע הבא, והוא יעסוק בהשלמת ההכנה של החוק לקראת שלב החקיקה הסופי במליאת הכנסת.
לפי עיקרי הטיוטה, מטרות החוק הן קביעת עונש מוות למחבלים שרצחו אזרחים או תושבים ישראלים. החוק מגיע כחלק מהמאבק בטרור, חיזוק ההרתעה והגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה. בנוסף, מבקשת ההצעה לפגוע בתמריץ לביצוע חטיפות ולניהול סחטנות באמצעות עסקאות לשחרור מחבלים.
סעיף ייעודי למחבלי טבח 7 באוקטובר
אחד החידושים המרכזיים בנוסח המעודכן הוא קביעת הוראה מיוחדת למחבלי טבח 7 באוקטובר. לפי הטיוטה, מחבלים שגרמו למותם של אזרחים או תושבי ישראל באירועי אותו יום - דינם מוות כעונש חובה. המעשים יסווגו כהשמדת אדם לפי חוק השמדת עם, ובית המשפט לא יהיה כפוף לעמדת התביעה לעניין עצם הטלת העונש. עוד נקבע כי ביצוע גזר הדין יתבצע בתוך 90 ימים ממועד פסק הדין הסופי, בידי שירות בתי הסוהר.
הצעת החוק כוללת שינויים מרחיקי לכת גם בנוגע לבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון. הטיוטה מסמיכה את בתי המשפט הצבאיים לגזור עונש מוות ללא תלות בעמדת התביעה, ומבטלת את הדרישה להכרעה פה אחד - כך שדי יהיה ברוב רגיל של שופטי ההרכב. בנוסף, מבוטלת הדרישה שכל חברי ההרכב יהיו בדרגת סא"ל ומעלה.
לצד זאת, מוצע לבטל את סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור להקל, להמיר או לבטל עונש מוות שנגזר. גם במקרים אלה נקבע כי ביצוע העונש ייעשה בתוך 90 יום מפסק דין סופי, באמצעות שירות בתי הסוהר. במישור הפלילי הכללי, כוללת הטיוטה תיקון לחוק העונשין שלפיו מחבל שגרם בכוונה למותו של אזרח או תושב ישראל – דינו מוות. ביצוע גזר הדין ייעשה בתוך 90 יום ממועד פסק הדין.
הטיוטה מפרטת גם את אופן ביצוע עונש המוות: ירייה, כיסא חשמלי, תלייה או זריקת רעל. ההוצאה להורג תתבצע בידי סוהר שימונה לכך על ידי נציב שירות בתי הסוהר, וזהותו תישמר חסויה. נציב שב"ס יוסמך להוציא פקודות נציבות לצורך יישום החוק והסדרת הליכי הביצוע.
במקביל לקידום ההצעה, צפוי הדיון הציבורי והמשפטי סביב החוק להתגבר, נוכח השלכותיו החוקתיות, המשפטיות והערכיות. הדיון הבא בוועדה צפוי לעסוק בהשלמת הנוסח ובהכרעות האחרונות בטרם הבאת החוק לאישור סופי במליאת הכנסת.
עימותים סביב החוק בתוך הקואליציה
לדבריהם, "הסייגים הרבים שמבקש יריב לוין להכניס לחוק – ביניהם הקביעה שעונש מוות לא יהיה חובה, שיישמר שיקול דעת לפרקליטות ולשופטים, וכן שהחוק לא יחול על מחבלים רוצחים שאינם מהנוח'בה – מעלים חשש שהם נועדו להשאיר מרחב תמרון לראש הממשלה, במקרה שיבקש לקדם עסקאות בעתיד".
אותם גורמים מוסיפים כי "זו טעות איומה: אם הטרוריסטים ידעו שעדיין ניתן יהיה לבצע חטיפות כדי לשחרר מחבלים רוצחים מהכלא, החוק יהפוך לאות מתה. זו בדיוק המוטיבציה שתכליתו של החוק לגדוע – באמצעות הוצאתם להורג של המחבלים לפני שהם נכנסים לכלא והופכים לקלפי מיקוח". הם סיכמו ואמרו כי "לא נתפשר על חוק דרד'לה שלא יבטיח את הוצאתם של מחבלים רוצחים להורג".
בתוך כך, בישיבה האחרונה של הקבינט המדיני-ביטחוני התפתח עימות סביב חוק עונש מוות למחבלים בין לוין לבין בן גביר, שכלל חילופי דברים חריפים בנוכחות היועצת המשפטית לממשלה.
לוין תקף את הצעות החוק: "לפי הצעת החוק שלהם (עוצמה יהודית) יוצאים להורג מאות מחבלים, לא יודע כמה אנשים… מטורף", והוסיף: "צריך לקיים דיון רציני, לשמוע את גורמי מערכת הביטחון". היועמ"שית צידדה בעמדתו: "מסכימה עם שר המשפטים. הנוסח שונה, לא הכרנו אותו; צריך גם לשמוע את עמדת גורמי הביטחון וגורמי המקצוע". בן גביר תקף בחזרה: "כבר שמענו את גורמי הביטחון והם כולם תומכים בחוק".
על פי גורמים בסביבת ראש הממשלה, לוין מנסה לשכנע את נתניהו לעכב את קידום החוק של בן גביר וסון הר-מלך. גורמים בסביבת לוין המעורים במגעים, מוסיפים כי לוין מעדיף לקדם נוסח שאינו קובע עבירות חדשות - בניגוד למה שלטענתם בן גביר מנסה לעשות - משום שעבירות חדשות עלולות להקשות על הרשעה, הן במישור המשפטי והן במישור הבינלאומי.
אותם גורמים טוענים עוד כי לפי הערכת לוין, אם החוק יוביל למצב שבו "מדובר בהוצאה להורג של מאות מחבלים", בתי המשפט עלולים לחשוש מהרשעה, מה שיפעל כבומרנג: במקום הרשעות והוצאה להורג – ייתכנו זיכויים ושחרורים של מחבלים. "החוק הקיים מאפשר כבר העמדה לדין בעבירות שעונשן מוות", אומרים מקורבים לשר המשפטים, "ואין צורך ליצור עבירות חדשות שרק יסבכו אותנו, יקשו על הרשעה ויסכנו בשחרור מאות מחבלים".
המהלך נבחן במסגרת עבודת מטה משותפת בין משרד המשפטים למשרד הביטחון, ונועד לאפשר ניהול הליכים נגד המחבלים במסגרת הצבאית ולא באמצעות מערכת המשפט האזרחית והפרקליטות. מדובר בעשרות מחבלים מתוך מאות שנעצרו במהלך הלחימה ולאחריה, ובידי מערכת הביטחון – כך נמסר – חומרי חקירה נרחבים הכוללים עדויות, תיעודים חזותיים וחומרי מודיעין.
לפי סביבת לוין, העמדה לדין במסגרת דין צבאי עשויה לאפשר בחינה של כלים משפטיים מחמירים יותר, בהתאם לדין הצבאי ולנסיבות החריגות של מתקפת הטרור – לרבות אפשרות לענישה חמורה במיוחד.
בנוסף, לוין מתנגד לעיקרון שבחוק עוצמה יהודית שלפיו עונש מוות יחול לא רק במסגרת משפט צבאי, אלא גם בדין האזרחי. בסביבתו מסבירים כי אחת המוטיבציות לקידום מסלול צבאי לתיקי הנוח'בה היא "למקד את ההליכים בזירה הנכונה" – ובאותה נשימה למנוע החלה רחבה של עונש מוות בדין האזרחי, כפי שמבקשת עוצמה יהודית.
לפי גורמים בסביבת נתניהו, שר המשפטים ממשיך לפעול מול ראש הממשלה בניסיון "לעצור את בן גביר ואת קידום החוק". בן גביר מצידו מעביר מסר חד: הוא לא מתכוון לעצור.
בימים האחרונים, כך נטען, לשכת ראש הממשלה שוחחה עם בן גביר והעבירה לו מסר שלפיו לוין אינו מרוצה מהחוק, בין היתר בשל "השלכות רוחב" אפשריות. בן גביר, מנגד, טוען: "שר המשפטים לוין רוצה לטרפד את חוק עונש מוות למחבלים".
התרעות פיקוד העורף