המהלך נתפס בירושלים כחלק ממאמץ רחב יותר למנף את ההסכמות האנרגטיות עם קהיר לצעדים מדיניים וביטחוניים משלימים בזירה הדרומית.
המהלך של פתיחת מעבר רפיח משתלב בשלב א' של תוכנית הנשיא טראמפ, אולם עד כה לא יושם בפועל, חרף לחץ מתמשך מצד וושינגטון לקדמו.
לפי גורמים המעורים בנושא, ההתפתחויות האחרונות ביחסי ישראל-מצרים יוצרות כעת תשתית מדינית נוחה יותר להפעלת לחץ על מצרים - בעיקר על ידי וושינגטון - כדי שתסכים לפתיחת המעבר ליציאה בלבד, זאת לאחר תקופה ארוכה שבה הסוגיה נתקעה בשל שיקולים ביטחוניים ורגישויות אזוריות.
פתיחת מעבר רפיח מתעכבת עד כה בשל שילוב של שיקולים ביטחוניים, מדיניים ותיאומיים. בישראל מדגישים את הצורך במנגנוני פיקוח הדוקים שימנעו ניצול של המעבר להברחות אמצעי לחימה או ליציאת פעילי טרור, וכן את הקשר בין פתיחתו לבין עמידת חמאס בהתחייבויות בזירה הביטחונית.
מנגד, מצרים הציבה עד כה קו אדום ברור: קהיר מתנגדת לפתיחה חד-כיוונית שתיתפס כהסכמה להעברת אוכלוסייה פלסטינית או לשינוי מציאות דמוגרפית אזורית.
על פי העמדה המצרית, כל הפעלה של המעבר חייבת להיות מוסדרת ומוגבלת, ואינה יכולה להטיל על מצרים אחריות ארוכת טווח לתושבי הרצועה.
גורמים מדיניים מציינים כי המגעים מול קהיר מתמקדים בניסיון לאזן בין האינטרס הישראלי לאפשר יציאה מבוקרת של עזתים לבין הדרישה המצרית לשמר את עקרונות הריבונות והביטחון הלאומי שלה. בתוך כך נבחנים מודלים שונים של פיקוח, ליווי בינלאומי והגבלת היקפי המעבר.
בדרג המדיני מעריכים כי הידוק שיתוף הפעולה עם מצרים, הנשען על אינטרסים משותפים ארוכי טווח, עשוי לצמצם את חופש הפעולה של חמאס, להגביר את הלחץ עליו ולתרום לייצוב המצב הביטחוני באזור.
התרעות פיקוד העורף