הפסגה מתקיימת על רקע תחרות אזורית במזרח הים התיכון סביב השפעה, ביטחון ופרויקטים כלכליים-אנרגטיים, וכן על רקע מתיחות מתמשכת במרחב.
עבור יוון וקפריסין מדובר בהמשך טבעי למסגרת השותפות התלת-צדדית עם ישראל; עבור ירושלים, זהו מהלך שנועד לחזק קשרים עם שתי מדינות חברות באיחוד האירופי.
במקביל, בישראל מדגישים כי עצם ההתכנסות בירושלים משדרת מסר לאנקרה. בירושלים רואים בפסגה סימון של “ציר” ים-תיכוני מתואם יותר, במיוחד בתחום הביטחוני-הרתעתי.
על פי גורמים מדיניים, הביקור נועד להבהיר כי לישראל יש שותפויות אזוריות פעילות - וכי המשחק במזרח הים התיכון אינו מתנהל רק דרך טורקיה.
בימים האחרונים עלו, על רקע הפסגה המשולשת המתוכננת, גם הערכות בנוגע לחיזוק נוסף של שיתוף הפעולה הביטחוני בין שלוש המדינות, לרבות בחינה עקרונית של מסגרת תיאום ביטחונית הדוקה יותר במרחב הימי והאווירי של מזרח הים התיכון.
עם זאת, גורמים המעורים בנושא מבהירים כי בשלב זה לא קיימת החלטה אופרטיבית או תוכנית מוסכמת להקמת כוח משותף או מנגנון צבאי קבוע.
לדבריהם, הנושא נמצא לכל היותר ברמת שיח והחלפת רעיונות. לפי אותם גורמים, בשלב הנוכחי של השיח התלת-צדדי אין מדובר במהלך מוסכם, אלא בבחינה כללית של דרכים להעמקת התיאום וההרתעה האזורית.
בצד הכלכלי-אנרגטי, שלוש המדינות חולקות עניין בקידום פרויקטים אזוריים הנוגעים לאנרגיה ולקישוריות בין מזרח הים התיכון לאירופה. יוון וקפריסין מהוות עבור ישראל “גשר” חשוב אל הזירה האירופית, והדבר מקבל משנה תוקף בתקופה שבה המדיניות האירופית כלפי ישראל נתונה לוויכוח פנימי בין מדינות האיחוד.
מבחינת ירושלים, המשמעות היא שהדיון התלת-צדדי יתנהל כאשר המלחמה בעזה והשלכותיה ברקע, כולל שאלות של יציבות אזורית והיחסים עם אירופה.
הביקור מתקיים בו-זמנית על שני צירים: הציר הגלוי - פסגה משולשת עם סדר יום של שיתופי פעולה בתחומי ביטחון, אנרגיה וקישוריות; והציר המרומז - איתות לטורקיה באמצעות תמונה אזורית של תיאום בין ישראל, יוון וקפריסין. את המשקל האמיתי של הפסגה ימדדו לא רק בהצהרות, אלא במה שיוחלט לקדם אחריה - ובטון שבו תבחר אנקרה להגיב.
התרעות פיקוד העורף