זעם בקרב עמותות תושבים, ארגוני סביבה ובאופוזיציה על "תכנית המאבק בשריפות הפסולת הפיראטיות הפלסטיניות ביו"ש" של השרים ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ' שהוצגה ביום חמישי האחרון. השניים לא תקצבו את התכנית, לא הציבו לה יעדים ולוחות זמנים, התעלמו לחלוטין מקיומה של החלטת ממשלה סדורה בנושא שכבר שנתיים לא מיושמת וגם לא שיתפו את המשרד להגנת הסביבה ואת המשרד לביטחון לאומי בתכנית שכולה מוטלת על המינהל האזרחי של צה"ל בשטחי הממשל הצבאי. זאת בזמן שדוח מבקר המדינה קבע כבר במרץ 2024 שהתופעה, אשר משפיעה על בריאותם ואיכות חייהם של רבבות ישראלים בערי וישובי קו התפר, מקורה באוזלת יד רב מערכתית וכשל רב שנים הן של המינהל האזרחי והן של המשרד להגנת הסביבה. המבקר קבע גם שאכיפה כמעט אינה קיימת אבל כאמור, סמוטריץ' וכץ לא ראו לנכון לערב את משרדו של השר בן גביר ואת משטרת מחוז ש"י בתכנית שהציגו.
כץ וסמוטריץ' מתמקדים בתכניתם בהחרמת משאיות פסולת פלסטיניות והקצאת משאבים לכיבוי שריפות פסולת פיראטיות – צעדים שלא יביאו לפתרון התופעה, ורק בשוליים מזכירים "פעילות אכיפה אגרסיבית" מבלי לשתף את משטרת מחוז ש"י, ו"הקמת מרכז פינוי פסולת פלסטינית ביו"ש" כשהם למעשה מודים בחסרונו של כזה, אבל מבלי להיוועץ במשרד להגנת הסביבה על תכנונו.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", אומר: "אני קורא לשר הביטחון להפסיק להתנהל כבת יענה. אם בפיראטיות עסקינן, אני מציע לשר ללמוד גם את הנתונים המעידים על עברייני פסולת ישראלים, המשליכים אותה בחצר האחורית שמעבר לקו הירוק. עצימת העיניים הזו תורמת באופן משמעותי להמשך המצב הבלתי נסבל כאשר פלסטינים נעדרי תשתיות לטיפול בפסולת נאלצים לשרוף אותה ובכך לסכן בעל כורחם את הציבור הישראלי והפלסטיני גם יחד. כמה ציניות וכמה חוסר משילות מבית מדרשם של כץ וסמוטריץ' שיודעים רק ללהג ללא הרף על הצורך בריבונות ומשילות בשטחי יו"ש כשפתרונות אין".
ח"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), משדולת הכנסת להגנת הסביבה, אומרת כי החלטת שרי הביטחון והאוצר כי הוא מאותו דבר, הרבה מילים ומעט עשייה, ומדגישה: "כבר בהחלטתה מיוני 2023, התחייבה הממשלה לגבש תוכנית לטיפול בסוגיית שריפות הפסולת שאמורה היתה להיות מוגשת עד ינואר 2024. מאז שום דבר לא קרה, חוץ מהרבה מילים והצהרות וגם הפעם לא יקרה כלום. כל עוד לא יוגדר לנושא תקציב ייעודי, אף אחד מהדברים הללו לא יקרה ותושבי קו התפר ימשיכו לנשום רעל".
גם בעמותת "אזרחים למען אוויר נקי" מבקרים את התכנית נעדרת התקציב והיעדים: "כשמאות אלפי ישראלים נושמים יום-יום רעלים וחומרים מסרטנים, מה שנדרש הוא לא הצהרות אלא מעשים בשטח. בפועל, החלטת הממשלה לטיפול בשריפות הפסולת באמצעות צוות בין-משרדי מתעכבת כבר שנתיים, ובתקציב המדינה לשנת 2026 לא הוקצה אפילו שקל אחד לפתרון הבעיה. אנו קוראים להעלות לממשלה בהקדם את המלצות הצוות ולבצע את השינויים הנדרשים בתקציב המדינה. ללא תקציבים אי אפשר להוציא לפועל פתרונות".
אף שהמשרד להגנת הסביבה אינו הריבון האוכף בשטחי הממשל הצבאי, זה לא הפריע לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לעשות הון פוליטי בתקופה האחרונה ולהכריז יחד עם עוד ח"כים מהקואליציה על השריפות כעל "טרור סביבתי" הגם שעיקר השריפות מקורן בשטחי B ו-C ביו"ש בהם יש לכוחות הביטחון שליטה ויכולת אכיפה ישירה, ולא בשטחי הרשות הפלסטינית. זאת ועוד, ממצאים חד משמעיים מהשטח מעידים על כך שהפלסטינים שורפים פסולת בעיקר בגלל היעדר מתקני קצה להטמנתה וקשיים בשינוע שלה, מצב שהמשרד להגנת הסביבה נדרש לפעולה משותפת עם המינהל האזרחי כדי להביא לפתרון אבל לא בכך מתמקדת סילמן, שכאמור כץ וסמוטריץ' כלל לא שיתפו ב"תכניתם".
עם זאת, ב"אדם, טבע ודין" מסרבים להסיר אחריות מסילמן למצב והוציאו מכתב התראה טרם נקיטת הליכים לשרה. במכתב מתריעים אנשי הארגון כי חרף התרעות חוזרות ונשנות, דוחות מבקר המדינה והחלטות ממשלה קודמות, לא יושמה עד היום תוכנית למיגור התופעה כשחוק אוויר נקי מחייב את השרה להגנת הסביבה ומשרדה לפעול בכל האמצעים הדרושים למניעה ולצמצום זיהום האוויר. במכתב דורש הארגון פרסום ויישום מיידי של תוכנית חירום אופרטיבית, מלאה ומתוקצבת, ומבהיר כי ככל שלא תתקבל התייחסות מיידית ולא יחול שינוי ממשי – יישקלו צעדים משפטיים.