ועדת השרים, שהוקמה בהחלטת ממשלה לפני כחודש ועד כה לא התכנסה, אמורה להגדיר את המנדט של ועדת החקירה: מה יהיו תחומי הבדיקה, אילו גופים ייחקרו, מה טווח הזמנים שיוגדר לבדיקה, ומה יהיו סמכויות הוועדה - ובראשן היכולת לזמן עדים, לדרוש מסמכים ולבחון את דרגי קבלת ההחלטות המדיניים, הביטחוניים והמודיעיניים. לפי החלטת הממשלה, לצוות הוקצב פרק זמן מוגבל - כ-45 יום - להגשת המלצותיו.
ההרכב וההובלה של ועדת השרים הפכו כבר בשלב מוקדם למוקד מחלוקת. תחילה נמסר כי לוין יעמוד בראשה, אך לאחר פרסומים בתקשורת הבהיר כי אינו מעוניין בתפקיד וביקש להסיר את שמו. בעקבות זאת החליט נתניהו לקחת על עצמו את התפקיד. בסביבת ראש הממשלה הסבירו כי מדובר במהלך שנועד "להבטיח תהליך מסודר ואחראי", אך מבקריו טוענים כי קיים ניגוד עניינים מובנה: ראש הממשלה עומד בראש צוות שמגדיר את גבולות החקירה לאירוע שהתרחש תחת כהונתו.
ראשית, בחינת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל מול חמאס מאז השתלטות הארגון על רצועת עזה ביוני 2007. הוועדה מבקשת לבחון מי בדרג המדיני עיצב את המדיניות לאורך השנים, ואילו הנחיות הועברו לצה"ל ולמערכת הביטחון במשך כ-15 השנים שקדמו למתקפה.
השאלה השנייה בוחנת כיצד התפתח כמעט ללא הפרעה איום חמור על גבול הנגב המערבי - צבא טרור ג'יהאדיסטי המצויד בעשרות אלפי רקטות וטילים, תשתיות תת־קרקע, מערכי מודיעין, ייצור ולוגיסטיקה מתקדמים ויחידות עילית. במסגרת זו תיבחן גם תרומתן של החלטות מדיניות בעבר, ובהן הסכמי אוסלו ותוכנית ההתנתקות, וכן פעולותיהן או מחדליהן של ממשלות ישראל ומערכת הביטחון בשני העשורים שלאחר ההתנתקות בהתמודדות עם התעצמות חמאס.
לבסוף, חקירת הכשל המודיעיני. כיצד כשל מערך המודיעין בהערכת היתכנותה של תוכנית "חומות יריחו", בזיהוי תהליכי בניין הכוח לקראתה ובהתרעה בימים ובשעות שקדמו לטבח.
לצד שלוש שאלות הליבה, חברי הוועדה סבורים כי יש לבחון גם נושאים משלימים, ובהם השפעת פסיקות בג"ץ על דפוסי הפעולה של צה"ל בגבול הרצועה, וכן אירועים מעצבים בשנים שקדמו למתקפה - בהם עסקת שליט ואירועי 2023, בדגש על הפגיעה בכשירות צה"ל על רקע תופעות של סרבנות והמרדה.
הוויכוח סביב עצם הקמת ועדת חקירה מלווה את המערכת הפוליטית מאז השבועות הראשונים שלאחר הטבח. באופוזיציה ובקרב משפחות שכולות וחטופים נשמעת דרישה ברורה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, שתבחן לעומק את המחדלים שהובילו לאירועים, את תפקוד הממשלה, הצבא וגורמי הביטחון, ואת קבלת ההחלטות בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר. מנגד, בקואליציה יש מי שטוענים כי ועדה כזו עלולה לשתק את המערכת בזמן מלחמה וכי יש לקדם מודל "מאוזן" יותר.
כינוס ועדת השרים היום מסמן שלב ראשון, אך קריטי, בתהליך. ההחלטות שיתקבלו בה - ובעיקר האופן שבו יוגדר המנדט - יקבעו האם ועדת החקירה העתידית תהיה גוף בעל שיניים וסמכויות רחבות, או ועדה מוגבלת שתעורר מחלוקת ציבורית מתמשכת. במקביל, אישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה עלול להעמיק עוד יותר את הקרע הפוליטי סביב אחת הסוגיות הרגישות והכואבות בתולדות המדינה.
"לממשלה ישרה שמניעת האירוע הבא לנגד עיניה, המנדט ברור: 1. בחינת הכישלון המודיעיני-מבצעי שהוביל למחדל. 2. בחינת המדיניות, התפיסה וההיבטים הביטחוניים-צבאיים, מסיום צוק איתן - 26/08/14. 3. ניהול המלחמה והחלטות עיקריות בזירת המלחמה. כל דבר אחר הוא ספין של פחדנים, מריחת זמן, בגידה בעם ישראל ובנופלים ובעיקר סכנה לביטחון המדינה שיקרב אסון נוסף בעתיד הקרוב".
התרעות פיקוד העורף