"אתה מאפשר לשב"חים שרצחו ואנסו לקבל עורך דין צמוד בחדר חקירות", הטיח בן גביר בלוין. "אתה פשוט מציע הצעה שמסכמת את תושבי ישראל". לוין לא נשאר חייב ותקף בחזרה: "אתה התנגדת לכל החוק, היית נגד זה ועכשיו אתה רוצה לתקוע מקלות בגלגלים כי אתה יודע שבג"צ לא יאשר".
אחרי ההצבעה, בסביבתו של לוין תקפו בחריפות את בן גביר וטענו כי דבריו הם "קמפיין" שמסלף את ההצעה. לדבריהם, החוק "יחייב בשלב ראשון נוכחות של סנגור בחקירה של קטינים ובעלי מוגבלויות" ויבטיח "שלא יוכלו לאיים עליהם ולגבות מהם הודאות תחת לחץ". עוד נטען כי מדובר במהלך חברתי חשוב במיוחד למי שאין לו קשרים ומגיע מהשכבות החלשות.
בסביבת לוין הדגישו: "בניגוד לשקרים, החוק לא כולל את מי שביצעו עבירות בטחוניות". לטענתם, ההתנגדות נועדה למנוע את עצם נוכחות הסנגור בחקירה, "באופן שימנע לחץ על קטינים ובעלי מוגבלויות להודות בעבירות שלא עשו".
לדברי מקורבי שר המשפטים, מדובר בחוק שנועד לשים סוף ל"עוול הנורא" שנגרם לדבריהם לאלפי קטינים מאוכלוסיות חלשות, שנאלצים להודות בחקירה לא הוגנת תחת לחץ, ולאחר מכן נושאים עמם הרשעה פלילית שפוגעת בעתידם. "זהו מהלך היסטורי של צמצום פערים אמיתי ומתן שיוויון בפני החוק ושיוויון הזדמנויות", מסרו.
בלשכת לוין הוסיפו עקיצה נוספת: "במקום להתגייס למען החוק החשוב, מעדיף השר בן גביר להפקיר את הנערים ובעלי המוגבלות ואת כל אזרחי ישראל לתפירת תיקים כדי לשאת חן בעיני המשטרה". לדבריהם, לוין ימשיך לקדם את החוק "למרות ההתנגדות הפסולה" של בן גביר. בסביבת שר המשפטים הוסיפו כי בכוונתו להרחיב בהמשך את ההסדר כך שיחול על כלל החקירות שאינן עבירות ביטחון – גם חרף התנגדות בן גביר – כדי לצמצם לטענתם מקרים של "הפרות חוק וחקירות פסולות".
התרעות פיקוד העורף