אמש, כאשר נשאל טראמפ ישירות האם הוא מצפה שכוחות טורקיים יוצבו בעזה, הוא נמנע מדחייה חד-משמעית של הרעיון. בדבריו הדגיש את יחסיו האישיים עם ארדואן, ציין כי הנושא יידון בהמשך, ושיבח את טורקיה מנקודת מבטו.
ההתבטאות הזו משתלבת היטב עם פרסומנו המוקדם. טראמפ לא אימץ בפומבי את הווטו הישראלי על טורקיה, לא סימן קו אדום ולא שלל מעורבות אנקרית - גם לא בהיקף מצומצם או סמלי. עצם האמירה כי "נדבר על זה" משקפת גישה פתוחה, שהותירה את האפשרות על שולחן הדיונים.
לפי גורמים מדיניים, הנוסחה הישראלית מאפשרת גמישות מוגבלת בלבד: הסרת הווטו מעל טורקיה תיתכן רק אם יירשם שינוי טורקי מוחשי, שיכלול הסבר או תיקון פומבי להתבטאויות האנטי-ישראליות והצהרה על שינוי כיוון ביחס לישראל. בקרוב יתברר - אם הפשרה הישראלית התקבלה - לא רק מבחינת טראמפ, אלא גם - מבחינת נשיא טורקיה.
השילוב בין השניים מלמד כי הפגישה אכן התנהלה במתכונת של איזונים והבנות הדדיות: גמישות ישראלית זהירה בנושא אחד, לצד חיזוק אמריקני מובהק בזירות אחרות. בכך, הלכה למעשה, אוששה ההערכה המוקדמת שלפיה הפגישה במאר-א-לאגו נועדה לעצב עסקה מדינית רחבה - ולא דיון נקודתי בסוגיה אחת.
התרעות פיקוד העורף