אמש הודיעה קרן קטאר לפיתוח (QFFD) על חידוש פעילותו של בית החולים חמד לשיקום ולפרוטזות בצפון הרצועה, ובמקביל על פתיחת שלוחה חדשה בדרום עזה - מהלך שמעורר שאלות כבדות משקל בירושלים באשר להסכמות השקטות סביב המעבר בפועל לשלב ב' בעזה.
בהמשך אמורות לפעול שלוש המחלקות המרכזיות: מחלקת הפרוטזות, מחלקת השמיעה והאיזון ומחלקת השיקום הפיזי, לצד מרפאות חוץ ואשפוז שיקומי לפצועי מלחמה, נפגעי שבץ, חבלות ומחלות נוירו-שריריות.
במקביל, נמסר על פתיחת סניף חדש בדרום עזה - צעד שמוצג כתגובה ל"החמרה הקשה במצב מערכת הבריאות" ולצרכים ההולכים וגדלים של האוכלוסייה. מאז פתיחתו באפריל 2019 ועד אוקטובר 2025 טופלו בבית החולים כ-52 אלף מטופלים, וכ-100 חולים קיבלו תותבות מאז מרץ האחרון.
לדבריו, קטאר פועלת לגייס את כל המשאבים הזמינים כדי להבטיח לתושבי הרצועה גישה לשירותי בריאות איכותיים. בהודעת הקרן הודגש עוד כי המשך פעילותו והרחבתו של בית החולים "משקפים את מחויבותה האיתנה של מדינת קטאר לתמוך בעם הפלסטיני".
ואולם בישראל מצביעים על התזמון - בסמיכות ברורה לפגישת נתניהו-טראמפ - כעל "אור ירוק דה-פקטו" למהלך שכל הצדדים יכולים, לכאורה, לחיות איתו.
שימוש מתוחכם בתדמית
"זה מתרחש עם אור ירוק אמריקאי", אומר אדמוני, "משום שטראמפ רואה בקטאר שחקן שמקדם את האינטרסים שלו באזור. בתוך המשוואה הזו, ישראל מוצאת את עצמה מאולצת להסכים לצעדים כאלה כדי לשמור לעצמה מרחב תמרון בסוגיות אחרות של שלב ב'".
בישראל מודים כי ההתנגדות למהלך מורכבת: כל עוד מדובר בבית חולים ובסיוע רפואי, קשה לישראל להצטייר כמי שמונעת טיפול בפצועים. אך מאחורי הקלעים גוברת הדאגה מכך שצעדים המוגדרים כהומניטריים בלבד הופכים בהדרגה לעובדות בשטח - ומשרטטים מציאות חדשה בעזה, עוד לפני שהושגו הסכמות מדיניות וביטחוניות ברורות, ובעוד סוגיות הליבה של פירוז והחזרת גופות נותרות פתוחות.
התרעות פיקוד העורף