בינתיים, בעוד כולם מתווכחים מה יהיה דה-יורה, קורה דה-פקטו: עבודות שיקום קטנות כבר מתחילות בשקט תחת פיקוח אמריקאי הדוק. זה משתלב עם "חיבוק הדוב" האמריקאי: עסקאות נשק, מטוסים, שדרוגים, הרבה זיקוקים - ולכל זיקוק יש מחיר. נתניהו, כהרגלו, ינסה לקבל את המקסימום ולשלם את המינימום. השאלה היא אם הפעם יאפשרו לו פריסה לתשלומים.
בעבר פתר דרמר לנתניהו שני שלישים מהבעיות מול האמריקאים עוד בשלבי ההכנה, כך שנתניהו היה מגיע ללחוץ את ידו של טראמפ כשהדרך לרוב נסללה והמשוכות לרוב הוסרו. היום יותר דברים מתרחשים על השולחן, ופחות נפתרים לפני כן. זה הופך את נתניהו לתלוי יותר במופע ופחות במנגנון שמיישר את הדרך.
כשוושינגטון לוחצת: נתניהו מחפש גשרים אחרים
לא בטוח שמעמדו של גופמן בבית הלבן, מול אנשי טראמפ, אפשר להשוות לזה של דרמר - נראה שלא זה הצד החזק של האלוף, איש סודו של נתניהו. אבל, על פי מספר מקורות, רונן גופמן חזק במדינה אחרת שאינה ארצות הברית: גופמן זוכה ליחס מיוחד מצד פוטין, ואף ביקר ברוסיה מספר פעמים בחשאי. זו אנקדוטה שמספרת הרבה על השיטה: כשוושינגטון דורשת ביצוע, נתניהו מחפש גשרים נוספים - גם במקומות שבהם הקשר איננו מצטלם, אבל עשוי להשפיע.
התרעות פיקוד העורף