הנשיא טראמפ צפוי קיים מסיבת עיתונאים מיוחדת שתוקדש לדרמה בוונצואלה, והנושא כולו מחייב שינוי מיידי בסדרי העדיפויות הנשיאותיים ודוחק הצידה את ההכרזה על מועצת השלום. עם זאת, גורמים מדיניים מדגישים כי מדובר בדחייה טכנית בלבד: ההחלטה עצמה התקבלה, והנשיא נחוש להציג את מועצת השלום ואת הרכבה המלא בתוך פרק זמן קצר, לכל המאוחר עד אמצע החודש.
הקמת מועצת השלום מהווה נדבך מרכזי בשלב ב' של התוכנית האמריקאית לעזה, שנועדה לייצר מנגנון אזרחי-מדיני לניהול הרצועה ביום שאחרי הלחימה. אלא שככל שמעמיקים בפרטים, מתברר כי המרכיב הביטחוני של התוכנית - הקמת כוח ייצוב רב-לאומי - מורכב בהרבה מכפי שהוערך תחילה.
בישראל מציינים כי הספקות לגבי היתכנותו של כוח כזה הועלו כבר בשלב מוקדם. כעת, גם בוושינגטון גוברת ההבנה שמדובר באתגר משמעותי: מדינות פוטנציאליות שאיתן וושינגטון קיימה מגעים בסוגיית השתתפותן בכוח הייצוב, אינן ממהרות להתחייב לשליחת חיילים לשטח שבו חמאס עדיין שומר על יכולות צבאיות, תשתיות תת-קרקעיות ונוכחות חמושה. כיום ההערכה האמריקאית היא שחמאס לא יניח את נשקו מרצון - נתון שמרתיע מדינות רבות ומציב סימני שאלה כבדים סביב עצם הקמת הכוח.
לא ברור בשלב זה אם טראמפ אימץ את העמדה הישראלית במלואה. גורמים מדיניים מעריכים כי הנשיא מודע לרגישות הישראלית, אך ממשיך לבחון חלופות אזוריות ובינלאומיות שיאפשרו לו להציג מתווה רחב ככל האפשר.