בישיבה שנערכה בשבוע שעבר חשפו באומץ שורת נפגעות ונפגעים את החוויה הקשה שלהם מהתהליך. למרות הקושי והחזרתיות המיותרת, החליטה חברת הכנסת סון הר מלך לקבוע דיון נוסף שמטרתו כמעט זהה בוועדה בראשותה, שמציף את אותן בעיות עם דוברים דומים לדיון שכבר נערך, חלקם זהים. אבל לא זאת הבעיה, הבעיה העיקרית היא מה עושות חברות הכנסת לאחר הצפת הבעיות בדיונים. במקביל לדיון שנקבע ונערך היום, התנגדה אתמול ועדת השרים לחקיקה להצעת חוק קריטית בנושא שהגישה ח"כ עדי עזוז ("יש עתיד"), וזאת ככל הנראה רק משום שהחוק החשוב הזה הגיע מהאופוזיציה.
"הממשלה בחרה לתמוך בעברייני מין שימשיכו להסתובב ברחובות"
הצעת החוק להסדרת פעילות החדרים האקוטיים בבתי החולים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית של ח"כ עזוז קובעת כללים מחייבים להפעלת החדרים האקוטיים, להכשרת הצוותים, לאופן הטיפול הרפואי והרגשי ולאיסוף ראיות פורנזיות. איסוף ראיות איכותי, אחיד ובזמן אמת משפיע באופן ישיר על יכולת החקירה ושיעורי ההרשעה בעבירות מין, והיעדר סטנדרט מחייב פוגע בהעמדה לדין ומשאיר עברייני מין חופשיים.
הצעת החוק, שח"כ עזוז היתה משוכנעת כי תקבל את תמיכת הקואליציה, כוללת מנגנון פיקוח ודיווח: דיווח שנתי של בתי החולים לשר הבריאות על פעילות החדרים האקוטיים, ודיווח של שר הבריאות לוועדת הבריאות של הכנסת אחת לשנה, במטרה לחזק את הפיקוח, השקיפות ואמון הציבור במערכת. היא גובשה בעקבות פניות מנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ללשכת ח"כ עזוז וביקורי פתע שקיימה בחדרים האקוטיים בבתי חולים ברחבי הארץ, בהם התגלו מחדלים, פערים בזמינות השירות ומקרים של דחיית מטופלות ומטופלים, לרבות קטינים וקטינות.
אחרי שוועדת השרים לחקיקה לא תמכה בקידום הצעת החוק אמרה ח"כ עזוז: "אנסים ימשיכו להסתובב ברחובות בחסות ממשלה שפשוט לא אכפת לה. לחדרים האקוטיים מגיעות נפגעות ונפגעי עבירות מין אחרי פגיעות מהחמורות ביותר. יש פתרון, לאסוף ראיות כראוי ולהביא להרשעות בעבירות מין. הממשלה בחרה לתמוך בעברייני מין".
המבחן הבא: הקואליציה תתמוך בחקיקה להגנה על נשים נפגעות אלימות?
ההצעה קובעת לראשונה בחוק הגדרה רחבה לאלימות במשפחה, הכוללת לא רק אלימות פיזית או מינית, אלא גם שליטה בכפייה, אלימות כלכלית, התעללות רגשית ופסיכולוגית מתמשכת, איומים ושלילת חירות. בנוסף, ההצעה מכירה בילדים החשופים לאלימות במשפחה כנפגעים בעצמם, גם כאשר האלימות אינה מופנית אליהם ישירות.
החוק מבקש להתאים את כלי ההגנה למציאות, ולאפשר מתן צווי הגנה גם במקרים של אלימות שאינה פיזית, וכן מטיל חובות ברורות על רשויות המדינה והרשויות המקומיות להביא בחשבון את ההשפעה של החלטותיהן על נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה. לצד זאת, מציעה חובת דיווח שנתית לכנסת על היקף התופעה, כתבי אישום, צווי הגנה וסגירות תיקים במטרה לייצר שקיפות ובקרה.
התרעות פיקוד העורף