ב-25 בדצמבר התקיימה החקירה של נתניהו על ידי מבקר המדינה, בה הציג ראש הממשלה בפני המבקר את גרסתו לאירועים. החקירה נמשכה כארבע שעות. מדובר בחקירה השנייה של נתניהו על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
ל"מעריב" נודע כי באותה חקירה מסר נתניהו לידי המבקר מאוד מסמכים שלדעתו של ראש הממשלה תומכים ומצדדים בעדותו לאירועים. חלק גדול מהמסמכים מסווג והוא כולל דו"חות מודיעיניים, פרוטוקולים של דיונים ביטחוניים ועוד, השופכים אור על ההתרחשויות שהתקיימו בין הדרג הצבאי והביטחוני לדרג המדיני לפני מתקפת הפתע של חמאס על יישובי ישראל.
המסמכים שמסר נתניהו והצו שעצר את הביקורת
עוד נודע כי מדובר במסמכים רבים שלא פורסמו לציבור, המחזקים את טענתו הבסיסית של נתניהו על כך שלא ניתנה לו ולדרג המדיני כל התרעה רלוונטית שעשויה הייתה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות באשר לכוונותיו של חמאס ערב הטבח. מסמכים אלה עומדים בסתירה לעדויות שמסרו בכירים אחרים בדרג הביטחוני שכבר נחקרו אצל המבקר על חלקם באירועי שמחת תורה 2023.
עוד נדרש המבקר לנמק על פי הצו, "מדוע לא יקיים את הליכי הביקורת שבמסגרת סמכותו, אשר נוגעים למי שחשופים לאפשרות של קביעת אחריות אישית, במתכונת השומרת על מלוא זכויותיהם הדיוניות לאורך שלבי ההליך". מדובר בצו חריג למדי, שהוצא באופן תקדימי למבקר המדינה, שתפקידו לבדוק ולחקור את מוסדות המדינה, שרבים ראו בו התערבות של בית המשפט בסוגיה הפוליטית של הקמת וועדת חקירה ממלכתית כן או לא.
משנודע כי ראש הממשלה נחקר ימים ספורים בלבד לפני אותה החלטה, וכן העביר מסמכים שהיו ברשותו לידי המבקר, שיתכן שכבר עשה בהם שימוש כמו בקשת תגובה מנחקרים שהמסמכים סתרו עדותם וכדומה, תהו גורמים במערכת הפוליטית והמשפטית שהדבר נודע להם, האם יש קשר בין חקירת נתניהו ומאות המסמכים שהעביר למבקר, לבין ההחלטה הבלתי שגרתית של בג"ץ שישה ימים מאוחר יותר, למנוע מהמבקר להמשיך לחקור את הנושא.