נשיא סומלילנד ושר החוץ סער מסרו הצהרות. מדברי שר החוץ גדעון סער: "ב-26 לדצמבר, ישראל וסומלילנד חתמו על הסכם היסטורי להכרה הדדית וכינון יחסים דיפלומטיים מלאים. סיכמנו על מינוי הדדי של שגרירים ופתיחת שגרירויות ונעשה זאת בקרוב. סיכמנו לעבוד ביחד לקדם את היחסים בין המדינות, למען השגשוג של שתיהן".
"אנחנו רוצים לבנות ידידות חמה לא רק בין הממשלות - אלא גם בין העמים: העם הישראלי והעם בסומלילנד. מאז 26 לדצמבר, אנו רואים את השמחה האותנטית בסומלילנד, וגם בישראל. אנו נרגשים ליטול חלק במסע האמיץ של העם בסומלילנד מעצמאות להכרה. משרד החוץ עובד בהנחייתי בבניית היחסים בתחומים רבים: כלכלה, מים, חקלאות ועוד. נקיים שיתופי פעולה בנושאי ביטחון ונפתח בינינו שותפות אסטרטגית".
"בשונה מ'פלסטין' - סומלילנד איננה מדינה וירטואלית. סומלילנד היא מדינה מתפקדת לכל דבר, על פי עקרונות המשפט הבין-לאומי. סומלילנד הייתה ועודנה דמוקרטיה יציבה כבר קרוב ל-35 שנה. יש בה בחירות דמוקרטיות וחילופי שלטון סדורים. היא פרו-מערבית וידידותית לישראל. זוהי תעודת כבוד עבורנו להיות המדינה החברה באו"ם הראשונה להכיר בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית".
"אנו שומעים את המתקפות, הביקורת והגינויים על ישראל. אף אחד לא יקבע עבור ישראל במי להכיר ועם מי לקיים קשרים מדיניים. אנו מכירים באמת הפשוטה ובמציאות הקיימת ומקווים לראות מדינות נוספות עושות כך גם בקרוב. לסומלילנד מגיע, ובצדק, מקום בין העמים. זהו קשר טבעי בין שתי מדינות דמוקרטיות, שתיהן ממוקמות באזורים מאתגרים".
"בפגישתנו חזרתי על הזמנת רה"מ נתניהו שתקיים ביקור רשמי בישראל. אנו מקווים לארח אותך בירושלים בקרוב מאוד. אנו מלאי תקווה שימים ורגעים היסטוריים אלו יהוו התחלה של חברות עמוקה בין העמים לשנים רבות קדימה".
נשיא סומלילנד אבדירחמן מוחמד עבדילאהי הודיע על ביקור בישראל בקרוב ועל פתיחת שגרירות בארץ. מדבריו: "לביקורך חשיבות היסטורית והוא מהווה ציון דרך משמעותי ביחסים המתפתחים בין סומלילנד לבין מדינת ישראל. הוא משקף את מערכת היחסים הפוליטית, אך גם את המחויבות המשותפת להפוך קשר זה לשותפות יצרנית, צופה פני עתיד ואסטרטגית".
"סומלילנד מייחסת חשיבות רבה לשותפות זו וניגשת אליה בבהירות וחדירות מטרה. אנחנו מחויבים לבניית מערכת יחסים אסטרטגית עם ישראל, שתהיה מועילה לשני הצדדים ותתבסס על שיתוף פעולה בתחומי המדיניות, הביטחון, הכלכלה והפיתוח. אנחנו רואים בשותפות הזו לא רק עניין פוליטי, אלא כמהלך בעל חשיבות היסטורית. אנחנו רוצים שמדינותינו יקדמו יציבות, שגשוג ואינטרסים משותפים".
"נוכחותך כאן היום מדגימה מנהיגות וביטחון בעתיד היחסים בינינו. היא מעבירה מסר חזק שסומלילנד וישראל מוכנות להעמיק את המעורבות ולפעול בנחישות להקמת תשתית דיפלומטית, לרבות פתיחת שגרירויות. מצדנו, ברצוני להבטיח את נכונותנו המלאה ואת הרצון הפוליטי לפתוח שגרירות בישראל ולתמוך בנוכחות דיפלומטית ישראלית קבועה ויעילה בסומלילנד. אני מכריז שאני מקבל את הזמנתו של ראש הממשלה נתניהו לבקר בישראל".
בירושלים מדגישים כי ההכרה בסומלילנד נשענת על שיקולים אסטרטגיים רחבים, ובהם יציבותה היחסית של סומלילנד לאורך השנים, מאבקה בארגוני טרור, מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי בקרן אפריקה - סמוך לנתיבי שיט מרכזיים בים האדום ובמצר באב אל-מנדב - והרצון להרחיב את דריסת הרגל הישראלית ביבשת.
המהלך הישראלי עורר הסתייגות חריפה מצד סומליה, הרואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד משטחה הריבוני. גם טורקיה, שלה מעורבות פוליטית וביטחונית עמוקה בסומליה, הביעה התנגדות פומבית להכרה הישראלית, וטענה כי מדובר בצעד הפוגע ביציבות האזורית ובשלמותה הטריטוריאלית של סומליה.
בזירה הבינלאומית הרחבה יותר, הועלו שאלות באו״ם ובקרב גורמים דיפלומטיים באשר להשלכות התקדים שיצרה ישראל, ולחשש שמדינות נוספות ילכו בעקבותיה. מנגד, בסומלילנד עצמה התקבל המהלך הישראלי בהתלהבות רבה, והוגדר כ”פריצת דרך היסטורית” בדרך להשגת לגיטימציה בינלאומית.
לאחר הביקור, משרד החוץ של סומליה פרסם הודעת גינוי חריפה לביקור שערך סער בסומלילנד, והגדיר את המהלך כהפרה של ריבונותה ושל שלמותה הטריטוריאלית של סומליה.
בהודעה הרשמית מסר משרד החוץ הסומלי כי סומלילנד מהווה חלק בלתי נפרד משטחה של סומליה, וכי כל מגע מדיני או ביקור רשמי המתבצע ללא תיאום עם הממשלה הפדרלית במוגדישו הוא “בלתי חוקי וחסר כל תוקף”. עוד נטען כי הביקור מנוגד לעקרונות המשפט הבינלאומי ולמאמצים לשמור על יציבות אזור קרן אפריקה.
המשרד קרא לקהילה הבינלאומית, ובכלל זה לאו"ם ולאיחוד האפריקאי, לעמוד לצד סומליה ולהגן על ריבונותה, תוך דחיית כל צעד העלול להתפרש כהכרה דה-פקטו בסומלילנד כיישות מדינית נפרדת.
סומלילנד הכריזה על עצמאות מסומליה בשנת 1991, אך עד היום אינה מוכרת כמדינה ריבונית על ידי הקהילה הבינלאומית. ממשלת סומליה מתנגדת בעקביות לכל מהלך מדיני הנתפס כמתן לגיטימציה לשלטון המקומי באזור.