בהמשך לפרסום ב"מעריב" על כך שבסביבת ראש הממשלה נבחנת האפשרות להקדמת הבחירות ואף נשקל התאריך 26 במאי, גורמים פוליטיים מצביעים על חיזוק נוסף לתרחיש הזה. 26 במאי חל בערב החג המוסלמי עיד אל אדחא - אחד החגים המרכזיים באיסלאם
מבחינה חוקית אין מניעה לקיים בחירות במועד זה. יום הבחירות הוא ממילא יום שבתון, ואין איסור על קיומו בערב חג מוסלמי. עם זאת, ההערכה במערכת הפוליטית היא שבחינה של התאריך הזה אינה מקרית. לפי גורמים המעורים בשיח, הכוונה הסמויה היא לנסות ולהשפיע על שיעורי ההצבעה במגזר הערבי, במיוחד אם המפלגות הערביות ירוצו בנפרד ולא במסגרת רשימה משותפת - התרחיש האופטימלי מבחינת גוש הליכוד.
בסופו של דבר, מועד בחירות מוקדמות נקבע בהסכמה פרלמנטרית רחבה באמצעות חוק פיזור הכנסת. גם אם חלק מהסיעות יתנגדו למועד שייקבע, כל עוד יש רוב - החוק יעבור.
במקרה של עתירה, הסוגיה עשויה להגיע לבג"ץ. אלא שגם תרחיש שבו בית המשפט יפסול את מועד הבחירות בשל עיתויו בערב חג הקורבן אינו בהכרח בעייתי מבחינת נתניהו. בליכוד מעריכים כי פסילה כזו עשויה אף לשרת את קמפיין הבחירות, שצפוי להתמקד בעימות עם מערכת המשפט ועם מה שבסביבת ראש הממשלה מכנים הדיפ סטייט.
אחד הסימנים הבולטים לכך שנתניהו עשוי להעדיף את הקדמת הבחירות הוא תמונת המצב העדכנית סביב חוק הגיוס. למרות ההצהרות הרשמיות על חוק מאוזן והיסטורי, בפועל הסיכוי שהחוק יעבור במתכונתו הנוכחית נראה לא גבוה.
מהצד החרדי נרשמת בשבועות האחרונים הקשחה ברורה בעמדות הרבנים הבכירים. רבנים מובילים וראשי ישיבות יצאו בפומבי נגד חוק הגיוס, נגד עצם רעיון הפשרות ונגד כל מנגנון של סנקציות - כלכליות או אחרות. חלקם תקפו בחריפות פרסומים שייחסו להם נכונות להסכמות והבהירו כי יתנגדו לכל חוק שיש בו הכרה בגיוס או באכיפה, גם אם חלקית.
כ-40 אחוזים מהמתפקדים סבורים שיש להטיל סנקציות כלכליות ואחרות על מי שאינו משרת, וכמעט שיעור דומה תומך בניסוח מחדש של ההסדרים כך שיכללו גיוס של צעירים חרדים. רוב מוחלט תומך במתן הטבות משמעותיות למי שמשרת בצה"ל, במילואים או בשירות לאומי.
הנתון הרגיש ביותר מבחינה פוליטית נוגע לפריימריז. כשליש ממתפקדי הליכוד השיבו כי חבר כנסת שיתמוך בהמשך פטור מגיוס לחרדים יקטין את הסיכוי שיצביעו עבורו. עבור נתניהו, שמוכר כמי שמקשיב היטב לבייס ולסקרים, מדובר באיתות ברור.
בשורה התחתונה, חוק גיוס שירצה את החרדים עלול להיתפס בעיני הבייס כחוק פטור נוסף, ולהסב לנתניהו נזק אלקטורלי בשנת בחירות. מנגד, חוק עם סנקציות אמיתיות עלול לפרק את הקואליציה ולהביא למשבר מיידי.
במצב הזה, האפשרות השלישית - אי העברת החוק ויציאה לבחירות מוקדמות - נראית יותר ויותר סבירה. במיוחד אם הבחירות יגיעו לא בעקבות פיצוץ ישיר מול החרדים, אלא בעילה נוחה יותר פוליטית של אי העברת תקציב המדינה. תרחיש שבו איש אינו אשם רשמית, והגוש נשמר. כך יוכל נתניהו להגיע לבוחריו עם מסר מנצח - הוא לא נכנע ללחצים, לא העביר חוק שאינו מקובל על הבייס, והחזיר את ההכרעה לידי הציבור.
התרעות פיקוד העורף