לפי חוקת הליכוד, כאשר הבחירות לכנסת אינן מוקדמות אלא מתקיימות במועדן, מחויבת המפלגה לקיים פריימריז להרכבת הרשימה לכנסת שישה חודשים לפני יום הבחירות. במקרה כזה, המשמעות היא פריימריז כבר בסוף חודש אפריל.
החלון המסוכן: ח"כים מודחים עם כוח פוליטי
בשלב הזה, מזהירים גורמים בליכוד, נפתח חלון מסוכן במיוחד: לפי החוק, כל עוד לא נחצה קו זמן מסוים הסמוך לבחירות, ניתן לבצע שינויים בהרכב הסיעתי. אם שליש מסיעה מחליט להתפצל - הוא רשאי לעשות זאת ללא סנקציות, ואף לקחת עמו את יחידות מימון המפלגות.
המשמעות המעשית: קבוצה קטנה יחסית של ח"כים מתוסכלים, שלא מצאו את מקומם ברשימה הבאה, יכולה ליזום התפצלות, לערער את יציבות הקואליציה, להצביע נגד הממשלה - ואף להוביל למשבר פוליטי של ממש. לא מדובר בתרחיש תיאורטי בלבד: בליכוד מזכירים כי גם אי-אמון קונסטרוקטיבי או סדרת הצבעות נגד הקואליציה עשויות להספיק כדי לייצר טלטלה.
הפתרון שמתגבש: שינוי חוקה והקדמת הוועידה
על רקע הסיכון הזה פועלים גורמים בליכוד לשכנע את נתניהו לכנס בהקדם את ועידת הליכוד, ולא לדחות אותה, כפי שהוא עצמו - לפי גורמים המעורים בפרטים - מעדיף בשלב זה. מטרת המהלך: שינוי חוקת המפלגה ושיטת הבחירה.
לפי המתווה שנדון, המתפקדים ימשיכו לבחור את המועמדים, אך מרכז הליכוד יהיה זה שידרג אותם ברשימה הסופית. שינוי כזה מחייב תקופת היערכות, ובמסגרתו ניתן יהיה גם לשנות את לוחות הזמנים - כך שהפריימריז לא יתקיימו שישה חודשים לפני הבחירות, אלא בפרק זמן קצר בהרבה, סמוך להגשת הרשימות.
במילים אחרות: הקדמת הוועידה ושינוי החוקה נועדו לסגור את הפרצה, למנוע תקופת ביניים מסוכנת - ולצמצם את יכולת התמרון של ח"כים שלא ייבחרו. בליכוד מבהירים: אם הוועידה לא תכונס לפני סוף אפריל, חוקת המפלגה תיכנס לפעולה באופן אוטומטי - והסיכון הפוליטי יהפוך למציאות.