מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, עצם מינויו והמשך כהונתו של בן גביר מצויים בלב שורה של עתירות לבג״ץ, בטענה לחוסר סבירות קיצוני. בתחילת שנת 2024 דחו שופטי העליון עתירה שביקשה לבטל את מינויו בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו לאורך השנים, אולם במקביל נותרו תלויות ועומדות עתירות נוספות - העוסקות בהתנהלותו בתפקיד, בטענות לפגיעה בעצמאות המשטרה ובהפעלת סמכויות בניגוד למקובל - שטרם הוכרעו.
ברק-ארז קבעה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן האירוע הנטען התרחש חודשים קודם לכן, בעוד היא כבר דנה בעתירות בעניינו של השר. לגופו של עניין כתבה כי אין לה ידיעה אישית על ההתרחשות הנטענת, וכי גם אם יינתן מלוא המשקל לתיאור העובדתי - אין בכך כדי להקים עילת פסלות, לא בשל חשש למשוא פנים ולא בשל פגיעה במראית פני הצדק. עוד ציינה כי הבקשה נשענה על השערות, עדויות שמיעה ותחושות סובייקטיביות, מבלי שהונחה תשתית משפטית או עובדתית מספקת.
כאשר לימון ניסה לפרט את עמדת היועצת, ובין היתר הזכיר את הטענות לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית בניגוד למדיניות הממשלה, נתניהו הגיב בזעם: "אמרנו שאין שינוי בסטטוס קוו! השינויים שבן גביר עושה אינם משנים את הסטטוס קוו - והם נעשים בתיאום איתי".
בן גביר: "לבג״ץ אין סמכות לפטר אותי"
באשר למהלך לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, אמר בן גביר כי כבר לפני כשנתיים וחצי פנה לראש הממשלה בבקשה לפתוח בהליך כזה. "קודם כל, צריך להגיד את האמת: לא כולם היו איתי לאורך כל הדרך. פניתי לראש הממשלה לפני שנתיים וחצי, עוד לפני 7 באוקטובר, ואמרתי 'בוא נפטר אותה, בוא נשלח אותה הביתה'. אמרו לי 'אתה שר צעיר, לא כך עובד העניין'. אני חושב שהיום דווקא יש תמימות דעים בממשלה, וכל אלה שאמרו לי את זה, מבינים מצוין למה צריך לפטר אותה. וחייבים להמשיך עם הרפורמה המשפטית. אני חושב שאסור שהממשלה הזאת תתעכב ברפורמה המשפטית. צריך להעביר עוד חוק ועוד חוק ועוד – ולהעביר את הרפורמה הזאת", טען.
התרעות פיקוד העורף