זה כמובן תלוי בראש ובראשונה בעם האיראני ובהצלחת המפגינים להפיל את המשטר. על פי אותם גורמים, ואף שהדברים לא נאמרו להם על ידי איש באופן רשמי, אבל נאמרו באופן שכנראה לא היה ניתן להבין אחרת - לא רק שמתחזקת ההערכה שהמשטר לא יחזיק מעמד הפעם וההפגנות יכריעו אותו, אלא שגורמים שונים באופוזיציה האיראנית משמשים כבר כיום כבני שיח להסכם שלום עתידי עם ישראל, אם וכאשר, עד כדי הפיכת ההסכם ליעד אסטרטגי עוד לפני הבחירות.
מאחורי הקרע השקט: היריבות בין סעודיה לאמירויות והציר עם ישראל
גם ההתקרבות של איחוד האמירויות לסומלילנד נתפסת בעיני חוגי כאיתות ברור: אבו דאבי שואפת למלא תפקיד מרכזי במאבק על ביטחון המפרץ, ולא להותיר את הזירה בידי סעודיה בלבד. צירופה של ישראל למהלך זה משדר לאזור כולו מי היא בת בריתה הראשונה והחשובה ביותר של האמירויות.
גם אילו רצתה בכך, לאיחוד האמירויות אין אפשרות להישאר מאחור. המפרץ הוא אזור רווי סכנות, המחייב את יושביו לקבל החלטות קשות משיקולי הישרדות. סעודיה, מצידה, אימצה כבר לפני שנים מדיניות עצמאית, שלעיתים קרובות אינה מתחשבת באינטרסים של שכנותיה - ובכלל זה איחוד האמירויות.