הקריאה הפומבית היא חלק ממהלך מדיני רחב שמואץ בימים האחרונים, במטרה להביא את האיחוד האירופי לנקודת הכרעה. בשיח המדיני שמתקיים מול בירות אירופה מוצג המסר כי משמרות המהפכה אינם רק גורם חתרני הפועל מחוץ לאיראן, אלא גם מנגנון כוח מרכזי שמפעיל אלימות קשה נגד אזרחי המדינה עצמם - ובכך חוצה קו אדום נוסף שמצדיק, לשיטת ישראל, הכרזה רשמית עליהם כארגון טרור.
המהלך האירופי מורכב במיוחד, משום שבניגוד למדינות בודדות היכולות לקבל החלטה לאומית, באיחוד האירופי נדרש קונצנזוס מלא של כל 27 המדינות החברות. מדובר לא ברוב, אלא בהסכמה פה אחד - תנאי שמקשה על קבלת החלטות מדיניות רגישות. גם לאחר התקדמות שנרשמה בשנים האחרונות במישור המשפטי, נותר המכשול המרכזי בזירה הפוליטית: מדינות שמסתייגות מהמהלך או מעדיפות להימנע מעימות ישיר עם טהרן.
גם בריטניה, שאינה חלק מהאיחוד האירופי, בוחנת את הנושא במסלול נפרד, אך מוקד המאמץ נותר בבריסל. הכרזה אירופית כוללת תיחשב לצעד בעל משמעות מדינית חריגה, עם השלכות על יחסי האיחוד עם איראן ועל מערך הלחצים הבינלאומי כולו.
התרעות פיקוד העורף